|
|
עמוד:94
שאלות לסיכום הסעיף : המרכז ביבנה בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי ( עמ' ( 94-92 . 1 עיינו ברשימת התקנות שתיקן רבן יוחנן בן זכאי ( משנה , ראש השנה ד , א–ד ; וכן בבלי , ראש השנה ל ע"ב ) וענו על השאלות : א . מהם הנושאים של התקנות ? בחרו שתיים מהתקנות שאינן מופיעות בפרק והסבירו מה לדעתכם הייתה מטרתה של כל אחת מהן . ב . מיינו את תקנות רבן יוחנן בן זכאי לפי מגמתן ( תקנה יכולה להופיע יותר מפעם אחת . ( השלימו את הטבלה במחברתכם . . 2 אילו תקנות יכולות לשמש ראיה לטענה שרבן יוחנן בן זכאי היה נשיא ? . 3 בחרו שתי תקנות או פעולות שקבע רבן יוחנן בן זכאי שמתקיימות גם בימינו . שערו מדוע תקנות אלו שרדו . . 4 מה משותף לעזרא הסופר ( עמ' , ( 18 להלל הזקן ( עמ' ( 66 ולרבן יוחנן בן זכאי ( עמ' ?( 82 . 5 מי היו החוגים שהתנגדו לרבן יוחנן בן זכאי ומה היה הרקע להתנגדותם ? הנהגתו של רבן יוחנן בן זכאי מעוררת התנגדות פעולותיו של רבן יוחנן בן זכאי לא היו מקובלות על כל העם . בתלמוד מסופר על כוהנים שלאחר החורבן ביקשו להמשיך לשמור על טהרת הייחוס המשפחתי ( משנה , עדויות ח , ג . ( הדבר יצר מתח בין רבן יוחנן לבין הכוהנים , ויש הרואים בכך לא רק ביטוי להבדלים בתגובותיהם לחורבן אלא גם מאבק על עמדות הנהגה בין כוהנים לחכמים . בקרב המתנגדים לרבן יוחנן בן זכאי היו לא רק כוהנים , אלא גם חכמים שהתנגדו ליציאתו מירושלים בעת המרד , ולכן בתחילה הם לא התכנסו בבית המדרש ביבנה . המתנגדים הקימו בית מדרש בלוד ובראשו עמד רבי טרפון , שהיה כוהן , ורק לאחר מותו של רבן יוחנן בן זכאי הם הצטרפו למרכז ביבנה . ביבנה הם ייצגו לא אחת עמדות שביטאו המשך לשיטתו ההלכתית של בית שמאי . מתיחות הייתה כנראה גם בין רבן יוחנן לרבן גמליאל , בנו של רבן שמעון בן גמליאל , שהיה חבר בממשלת המרד . משערים כי בשל השתתפותו של אביו במרד לא הניחו לו הרומאים לעמוד בראש הציבור לאחר המרד והם רדפו אותו . ואולם , כנראה בשנת 85 לסה"נ בערך הגיע רבן גמליאל ליבנה ומילא את מקומו של רבן יוחנן בן זכאי , שעבר לברור חיל ( יישוב בצפון הנגב . (
|
|