|
|
עמוד:93
פעולותיו של רבן יוחנן בן זכאי ביססו את מעמדו של בית הדין ביבנה כיורש הסנהדרין . לפני החורבן היו קובעים את ראשי החודשים על פי עדים שהעידו כי ראו את מולד הלבנה . העדים היו מגיעים אל בית הדין בירושלים , עדותם נבחנה , ובית הדין החליט אם לדחותה או לקבלה ולהכריז על קידוש החודש . לאחר ההכרזה היו מודיעים לכל היהודים בארץ ובתפוצות על החודש החדש על ידי שליחים או הדלקת משואות , ועל עיבור השנים הודיעו באיגרות . קידוש החודש ועיבור השנה היו חשובים כי הם קבעו סדר חגים אחיד לעם כולו . כל עוד בית המקדש היה קיים הייתה חשיבות רבה לכך שהעדים שראו את מולד הלבנה יעידו בזמן כדי שקורבנות החודש יוקרבו במועדם – לכן הותר להם לחלל את השבת על מנת שיגיעו לבית הדין בירושלים למסור את עדותם . ואולם , משחרב בית המקדש ועבודת הקורבנות פסקה לא היה עוד צורך להודיע בדחיפות על מולד הלבנה . רבן יוחנן בן זכאי תיקן שלעדים מותר לחלל את השבת רק לצורך מתן עדות על מולד הלבנה בחודשים ניסן ותשרי – בשל החגים שחלים בהם . נוסף על כך תיקן רבן יוחנן בן זכאי שהעדים הולכים רק למקום שנמצא בו בית הדין , כלומר ביבנה , גם אם ראש בית הדין שוהה במקום אחר . בבית הדין ביבנה קבע רבן יוחנן את הלוח העברי : הוא קידש את החודשים ועיבר את השנים . עם זאת , לבית הדין ביבנה לא היו סמכויות שיפוט והנהגה כמו לסנהדרין שישבה במקדש והוא לא כונה בשם " סנהדרין" ( עמ' . ( 16 כמו כן , לא ברור אם רבן יוחנן בן זכאי נחשב לנשיא , אף שהתואר " , "רבן שזכה לו , מיוחד לנשיאי הסנהדרין . ייתכן שתואר זה ניתן לו בזכות פעולותיו לשיקום העם לאחר החורבן . הדלקת משואות – ההודעה על קידוש החודש במקדש הועברה על ידי הדלקת משואות במקומות גבוהים , לדוגמה הר הזיתים בירושלים וסרטבה בבקעת הירדן . אדם עלה לראש ההר והדליק משואת אש , והתושבים בהר הסמוך שראו את משואתו הדליקו גם הם משואות אש . כך היו תושבי ההרים מארץ ישראל עד בבל מדליקים משואות אחת אחרי השנייה , עד שבמשנה נכתב כי כל הגולה נראתה כמדורה ענקית . קידוש החודש < ציור מתוך תנ"ך הולמן , 1890 . 1 תארו את טקס קידוש החודש לפי התמונה . . 2 כיצד מכריזים בימינו על ראש חודש ?
|
|