|
|
עמוד:68
שאלות לסיכום הסעיף : עמדות בעניין השלטון היהודי והשלטון הרומי ( עמ' ( 68–62 . 1 מה היו התגובות בחברה היהודית לפלישתו של פומפיוס לארץ ישראל ? . 2 מה הייתה משמעות הכיבוש של פומפיוס ? . 3 לפי יוסף בן מתתיהו : "אסון זה ] אובדן העצמאות [ גרמו לה לירושלים הורקנוס ואריסטובלוס בריבם זה עם זה . שכן קיפחנו את חירותנו ונעשינו לנתינים רומיים והוכרחנו להחזיר לסורים את הארץ שרכשנו בנשקנו" ( יוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים , יד , . ( 78–77 מה לפי יוסף בן מתתיהו הביא לאובדן העצמאות ? האם אתם מסכימים עם דעתו ? נמקו את תשובתכם . . 4 באילו דרכים ניסו צאצאי החשמונאים להחזיר את העצמאות המדינית ליהודה ? . 5 א . מי היה בית אנטיפטרוס וכיצד עלה לגדולה ? ב . מה הייתה השפעת עלייתו של בית אנטיפטרוס על החברה היהודית ? . 6 יוסף בן מתתיהו כתב על אנשי הפילוסופיה הרביעית כי "אהבת החירות שאין לנצחה מצויה באנשי הכת הזאת" ( קדמוניות היהודים יח , . ( 23 במה אהבת החירות שלהם באה לידי ביטוי ? . 7 המפקד שערכו הרומאים בשנת 6 לסה"נ עורר תגובות מנוגדות בחברה היהודית . א . מה היו שתי התגובות ומי ייצג אותן ? ב . עם איזו תגובה בנושא המפקד אתם מזדהים ? נמקו . יש חוקרים המסיקים מההתנגדות למפקד כי הפרושים מעולם לא השלימו עם שלטון רומא ולא הכירו בזכותה לשלוט בארץ ישראל . אך יש חוקרים הטוענים כי אין לייחס לפרושים עמדה אחידה בשאלות מדיניות . לדעתם , בית הלל – החכמים שייצגו את דרכו של הלל – היו מוכנים להשלים עם השלטון הרומי ; לעומתם בית שמאי – ממשיכי דרכו של שמאי – ייצגו עמדה קנאית שסירבה להכיר בשלטון של מלך בשר ודם בכלל ושל השלטון הרומי בפרט . לדעת חוקרים אלו בית שמאי הם ממשיכי דרכם של החסידים בתקופת מרד החשמונאים והם שהנהיגו את המרד נגד השלטון הרומי . יש החולקים על ההצגה של בית הלל כמתונים ושל בית שמאי כקנאים וטוענים כי גם חכמים שהשתייכו מבחינה רעיונית לבית הלל התנגדו להשתעבדות לבשר ודם . לפי דעה זו המחלוקת ביניהם הייתה רק בעניין עיתוי המאבק . על אף המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי לא נוצר קרע ביניהם , והמשותף להם היה רב על המפריד : החשיבות של לימוד התורה , והעמדה בעניין התורה שבעל פה , המקדש והקורבנות . לא ברור למי משתי הגישות היה רוב בקרב הפרושים בימי הבית השני אבל כנראה בזמן המרד הגדול גברה ידם של החכמים מבית שמאי . רק מאוחר יותר , לאחר חורבן המקדש השני , בתהליך ממושך התקבלה ההכרעה ש"לעולם הלכה כבית הלל" ( תלמוד ירושלמי , ברכות , א , ד . (
|
|