|
|
עמוד:59
של האיסיים הייתה קרובה להלכה של הצדוקים . בניגוד לפרושים , האיסיים החשיבו רק את עצמם לעם ישראל האמיתי , בעוד שאר העם נחשבו בעיניהם לחוטאים . הפער בין האיסיים לבין שאר העם גדל לאחר שהאיסיים אימצו לוח שנה נפרד , שנקבע על פי מערכת השמש , ולא חגגו את המועדים על פי מולד הירח כמקובל בלוח השנה היהודי . למרות השוני בתאריכי המועדים ולמרות הביקורת החריפה שהייתה לאיסיים על הכוהנים ששירתו במקדש הם המשיכו לשלוח תרומות למקדש . על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו האיסיים שילבו בחייהם לימוד תורה עם עבודת כפיים . הם עסקו בעיקר בחקלאות וגם במלאכה , כי המסחר נחשב בעיניהם לעיסוק שמבטא תאוות בצע . סדר יומם של האיסיים התחיל לפני עלות השחר בתפילה לכיוון מזרח ואחר כך הם עבדו על פי סידור עבודה שקבעו מנהיגיהם . בדומה לפרושים הם הקפידו על אכילה בטהרה , אבל נוסף על כך הם הקפידו על טבילה , מתוך תפיסה שהחטא מטמא לא רק את הנפש אלא גם את הגוף . הם החמירו מאוד בהלכות שבת , ובשבת לא טלטלו כלים ולא יצאו מחוץ לביתם . האיסיים חיו חיי שיתוף : הם אכלו ארוחות משותפות , וכל מי שהצטרף לכת מסר לה את רכושו . ואולם , על אף השיתוף ברכוש לא נהגו האיסיים שוויון חברתי : הכוהנים נחשבו למכובדים ביותר , אחריהם הלוויים והזקנים , ולבסוף שאר חברי הכת . חברי הכת היו כפופים לחלוטין למנהיג – מורה הצדק – ומי שהפר את המשמעת גורש . לכת התקבלו רק גברים , או ילדים זכרים לצורך חינוכם , וכל מי שביקש להצטרף לכת נדרש לחיות בה לתקופת מבחן . כנראה רוב האיסיים לא נשאו נשים , או שנשאו נשים רק לצורך העמדת צאצאים . חורבות קומראן < מהממצאים שנתגלו בחפירות הסיקו החוקרים כי בני כת היחד ישבו בקומראן שבמדבר יהודה מימי יוחנן הורקנוס ועד שנת 68 לסה"נ , אז החריבו הרומאים את יישובם .
|
|