|
|
עמוד:57
הצדוקים חולקים על דרכם של הפרושים מתנגדיהם העיקריים של הפרושים היו הצדוקים . הם ייצגו את השכבות החברתיות הגבוהות ובעיקר את בתי הכהונה הנכבדים , ומניחים שמוצאם היה מבית צדוק . הספרות של הצדוקים לא הגיעה לידינו , וכל מה שידוע עליהם הוא מה שאמרו עליהם מתנגדיהם . הצדוקים ראו בעבודת הכוהנים במקדש את הדרך היחידה לעבודת האל . הם הסתייגו מאמונות שרווחו בעם , כגון האמונה בתחיית המתים , ולא האמינו בקיומו של העולם הבא או בהשגחה פרטית . הצדוקים כפרו בקיומה של גזרה קדומה וטענו כי גורלו של האדם נתון רק בידיו , ובמעשיו הוא יכול להביא על עצמו רעה או טובה . יוסף בן מתתיהו וגם התלמוד מציגים את הצדוקים כאילו כפרו בסמכות התורה שבעל פה וטענו שרק דברי התורה שבכתב מחייבים . תיאור זה אינו מדויק , שכן גם לצדוקים הייתה פרשנות לתורה שבכתב , אך היא הייתה שונה מזו של הפרושים . הצדוקים לא קיבלו את סמכות הפרושים ולא את כללי פסיקת ההלכה שלהם . הם פסקו הלכות שהיו שונות מההלכות של הפרושים וניסו להנהיג אותן בחיי הציבור ובעבודת המקדש . כנראה דבר זה עלה בידם לאחר שיוחנן הורקנוס הצטרף אליהם . אחר הדברים האלה [ מלחמותיו של ינאי בעבר הירדן ] נפל המלך אלכסנדרוס [ ינאי ] למשכב [ ... ] ראתה אותו המלכה [ שלומציון ] והוא הולך למות [ ... ] בכתה וספקה [ היכתה ] ( על לבה ) על השכול הצפוי לה ולבניה ואמרה אליו : ' על מי אתה משאיר אותי כך ואת הילדים הזקוקים לעזרתם של אחרים , וזאת בדעתך , איזו שנאה ירחש העם . 'אליך יעץ אותה אלכסנדרוס לשמוע לדברים שיביא לפניה כדי להחזיק בשלטון בביטחון , ( היא ) וילדיה , ולהעלים את מותו מן החיילים , עד שייכבש המקום [ העיר גרש שבעבר הירדן . [ אחר-כך , ( הוסיף ) לכשתשוב לירושלים כמי ששב מניצחון מפואר , תעניק מידת-מה של שלטון לפרושים : שכן ישבחוה הללו בשכר הכבוד ( שתחלוק להם ) ויעוררו עליה את חיבת העם : כי רב כוחם של האנשים האלה בקרב היהודים , ובידם להזיק ( למי ) שהם שנואים ולהועיל ( למי ) שהם רוחשים לו ידידות . [ ... ] ואמר שהוא עצמו בא בריב עם העם מפני שהתעלל בהם . ( יוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים , טו , ( 403-398 . 1 ממה חששה שלומציון המלכה ? . 2 מהי העצה שיעץ המלך ינאי לשלומציון ? . 3 מה אפשר ללמוד מדבריו של ינאי על מעמדם של הפרושים בקרב העם ? . 4 מה עשה ינאי לפרושים ?
|
|