|
|
עמוד:55
הפרושים מתנגדים להשפעות הלניסטיות הפרושים ייצגו עמדה שהתנגדה להשפעות של התרבות ההלניסטית על החברה היהודית ועל הנהגתה . יש חוקרים הסבורים כי הפרושים היו ממשיכי החסידים , שתמכו במרד נגד גזרות אנטיוכוס ( עמ' . ( 39 הם מוצאים דמיון בין כמה מההלכות שפסקו הפרושים ובין תפיסת העולם של החסידים ורואים בהלכות שפסקו הפרושים ביטוי לרצון שלהם להתרחק מהעולם האלילי . דוגמה לכך הם רואים בהלכה על טומאת כלי זכוכית , שהיו מיוצרים בידי נוכרים ויובאו לארץ ישראל . הפרושים פסקו שכלי זכוכית יכולים לקבל טומאה ולכן הם פסולים לשימוש ( שבת יד ע"ב . ( לדעת חוקרים הלכה זו נועדה לצמצם את השימוש בכלי זכוכית ובכך להפריד בין ישראל לעמים בתחום הכלכלי . עוד דוגמה להתנגדותם של הפרושים להשפעות של התרבות ההלניסטית היא הסתייגותם ממדיניות ההתפשטות של המלכים החשמונאים . הפרושים התנגדו גם לריכוז הסמכויות המדיניות והדתיות , כפי שהיה בימי יוחנן הורקנוס ובימי בנו אלכסנדר ינאי – שהיו מלכים וגם כוהנים גדולים . יוסף בן מתתיהו מספר שהפרושים התנגדו לניסיון של יוחנן הורקנוס ליטול לעצמו סמכויות חקיקה ושיפוט . סמכויות אלו לא היו כלולות בסמכויות שהעניקה אספת העם לשמעון ולבניו אבל הן היו חלק מהסמכויות של השליט בעולם ההלניסטי . לפי התלמוד הבבלי בשל עמדתם זו של הפרושים אלכסנדר ינאי רדף אותם . תקופת הזוגות - תקופה מימי אנטיוכוס אפיפנס ועד פרוץ המרד הגדול בשנת 66 לסה"נ . במשנה מופיעים חמישה זוגות : יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים ; יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי ; יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ; שמעיה ואבטליון ; והלל ושמאי . שמעון בן שטח - חי במאה הראשונה לפסה"נ ולפי המקורות התלמודיים היה אחיה של שלומציון המלכה ונשיא הסנהדרין . הוא מוזכר במסכת אבות בצדו של יהודה בן טבאי כזוג החכמים השלישי . לשמעון בן שטח מיוחסת התקנה המחייבת לשלוח ילדים לבית הספר וכן החובה לכתוב לאישה כתובה בזמן הנישואים . הפרושים ראו את עצמם יורשים של אנשי הכנסת הגדולה בשלשלת המסירה של התורה שבעל פה , שהיא הפרשנות לתורה שבכתב . הפרושים האמינו שהתורה שבעל פה ניתנה למשה בהר סיני עם התורה שבכתב . הם פסקו הלכות על פי כללים של פסיקת הלכה שעברו במסורת או על פי כללים שניתנים להסקה בעזרת השכל האנושי , כגון השוואה בין פסוקים ולימוד בדרך של קל וחומר ( מידות שהתורה נדרשת בהן . ( לדעת הפרושים לימוד התורה וההקפדה על מצוותיה מאפשרים לכל אדם מישראל להגיע לדרגה של קדושה . בדבריהם מופיעה דרישה להעמיק את לימוד התורה . לדוגמה : " יהי ביתך בית ועד לחכמים" ( משנה , אבות א , ד ) או " עשה תורתך קבע" ( משנה , אבות א , טו . ( לדעתם ללמדנות ולבקיאות יש חשיבות גדולה מזו של נבואה או ייחוס משפחתי , ובקרב הפרושים היו חכמים שמוצאם מכל השכבות החברתיות . לדוגמה , רבי יהושע בן חנניה היה פחמי ( מייצר פחמים ) עני , ולעומתו רבי אלעזר בן עזריה היה כוהן עשיר . הפרושים השתתפו בהנהגת העם והיו חברים בסנהדרין ( עמ' , ( 16 בצדם של הכוהנים וראשי המשפחות המכובדות . מקומה של הסנהדרין , היה במקדש בלשכת הגזית , אחת משש הלשכות שהיו במקדש , ויש הטוענים כי הזיקה למקדש הייתה אחד הגורמים להשפעה הרבה שהייתה לחכמים על העם . אחד החכמים שימש נשיא הסנהדרין והאחר שימש אב בית דין , ולכן מכנים את התקופה בשם תקופת הזוגות . בימיו של נשיא הסנהדרין שמעון בן שטח נהיו הפרושים לרוב בקרב חברי הסנהדרין , וההלכה נפסקה על פי תפיסתם ( מגילת תענית , פרק י . ( כלי זכוכית , המאה הראשונה לסה"נ
|
|