|
|
עמוד:38
היהודים מתנגדים לגזרות נכונותם של מתייוונים קיצוניים כמו מנלאוס לסייע לאנטיוכוס אפיפנס הטעתה אותו לחשוב שהמדיניות נגד הדת היהודית תזכה לתמיכה . המתייוונים הקיצוניים הזדהו עם התרבות ההלניסטית , והיו בהם שאף הצטרפו לנציגי השלטון ברדיפתם אחר יהודים שהפרו את הגזרות . לעומתם רוב היהודים המשיכו לקיים את מצוות היהדות – לא אחת מתוך סיכון חייהם . הנכונות של יהודים למסור את הנפש ולא לעבור על המצוות כונתה מאוחר יותר קידוש השם . " קידוש השם" - מקור הביטוי בתלמוד הבבלי ובמדרשים , והוא מבוסס על הפסוק " ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל" ( ויקרא כב , לב . ( לפי ההלכה , אם כופים על יהודי לעבור על מצווה הוא חייב להציל את חייו . ואולם , יש שלוש עברות – עבודה זרה , גילוי עריות ושפיכות דמים – שאסור ליהודי לעבור עליהן . כדי להימנע מהן הוא חייב להקריב את חייו , ובמותו הוא מקדש את השם . אנטיוכוס אפיפנס גוזר גזרות נגד הדת היהודית אנטיוכוס אפיפנס דיכא את המהומות שפרצו בארץ ישראל ולאחר מכן פרסם גזרות שאסרו ללמוד תורה , לשמור שבת , לחגוג חגים ולערוך ברית מילה . נוסף על כך חויבו היהודים להפר איסורים דתיים – לדוגמה לאכול מאכלות אסורים . שליחים מיוחדים מטעם המלך סבבו בכפרי יהודה ואכפו את הגזרות . הם אילצו את היהודים להקריב קורבנות לאלים ולאכול מבשר הזבח – ואת מי שסירב הרגו . בהוראת אנטיוכוס אפיפנס בית המקדש נקרא על שם האל זאוס , והוקרבו בו קורבנות לאלים במקום הקרבת קורבן התמיד . הגזרות כוונו רק נגד היהודים ולא נגד בני דתות אחרות והן היו תופעה יוצאת דופן בעולם ההלניסטי , שהתאפיין בסובלנות דתית . ההיסטוריונים דנים בשאלה מה היו מניעיו של אנטיוכוס אפיפנס . אחדים מהם רואים בגזרות תוצאה של מדיניות שביקשה ליצור אחדות דתית בממלכה כדי לחזקה . בעיניו של אנטיוכוס אפיפנס הדת היהודית פגעה באחדות הזאת ולכן הוא אסר על קיומה . חוקרים אחרים מייחסים את הגזרות להתנהגותו המוזרה ( עמ' . ( 34 ייתכן גם שאנטיוכוס אפיפנס סלד באופן אישי מהדת היהודית , בשל היותה מנוגדת לתפיסת העולם ההלניסטית . בניגוד להסברים שמקורם במדיניותו של אנטיוכוס אפיפנס או באישיותו , יש חוקרים הסבורים כי הגזרות היו תוצאה של המאבק הפנימי בחברה היהודית וכי מי שיזם את הגזרות היו המתייוונים הקיצוניים . כנגד דעות אלו יש הסבורים כי הגזרות היו תגובה של אנטיוכוס אפיפנס למהומות שפרצו ביהודה בשנת 168 לפסה"נ . לכך נוספה המתיחות המתמשכת ביהודה , שהביאה את אנטיוכוס אפיפנס למסקנה שאופייה של הדת היהודית מרדני ומסכן את ממלכתו . פרק 3 מאוטונומיה דתית לעצמאות מדינית המתיחות המתמשכת בין היהודים ובין השלטון הסלווקי הגיעה לשיאה בשנת 167 לפסה"נ והביאה לפרוץ מרד ביהודה . המרד החל במאבק נגד גזרות דת ונמשך במאבק להשגת עצמאות מדינית . כיצד סייעה השגת העצמאות המדינית לשמירה על הייחוד הדתי והתרבותי של החברה היהודית ? כיצד התמודדה החברה היהודית עם השפעותיה של התרבות ההלניסטית ? מאבק החשמונאים בגזרות הדתיות
|
|