|
עמוד:17
שאלות לסיכום הסעיף : הצהרת כורש ותרומתה ( עמ' ( 17–11 . 1 נסחו מודעה הקוראת ליהודים לעלות לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש . . 2 הסבירו כיצד אפשרה הצהרת כורש קיום אוטונומיה דתית . . 3 מה היו הגורמים שעיכבו את בניית המקדש ? כיצד התגברו עליהם העולים ? . 4 מה היה מעמדה של ירושלים בתקופה הפרסית ומה היו תפקידיו של הכוהן הגדול ? . 5 מי היו אנשי הכנסת הגדולה ומה היו פעולותיהם ? . 6 אילו מוסדות הנהגה חדשים קמו בימי שיבת ציון ? מה היה תפקידו של כל אחד מהם ? החכמים מבססים את מעמדם כמנהיגי העם המוסד כנסת גדולה משמש דוגמה לשינויים שחלו במוסדות ההנהגה בימי הבית השני . במשנה נאמר : " משה קבל תורה מסיני , ומסרה ליהושע , ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסתהגדולה" ( אבות א , א . ( בשלשלת של מסירת התורה המתוארת במשנה לא מוזכרים הכוהנים ; אף שעל פי התורה , הכוהנים בהיותם בני שבט לוי הם הנושאים באחריות לקבלת התורה ולמסירתה ( דברים לא , ט . ( אחד ההסברים לכך שהכוהנים אינם נזכרים במסכת אבות היא שהם לא מילאו את תפקידם כראוי , ואת תפקיד ההנהגה הדתית מילאו במקומם הנביאים . לפי המסורת היהודית הנבואה הסתיימה לאחר מותם של הנביאים האחרונים – חגי , זכריה ומלאכי ( סוטה מח ע"ב ) – ויש שאף מקדימים את סיום הנבואה לימי ירמיהו ויחזקאל . עם סיומה של הנבואה עבר תפקיד ההנהגה הדתית לידיהם של אנשי הכנסת הגדולה , אך לכוהנים עדיין היה תפקיד בהנהגה . מה שמאפיין את התקופה שלאחר סיום הנבואה הוא שבראש העם עמדו אנשים שלא היו בנים למשפחה מסוימת , כמו הכוהנים , ולא פעלו במקום מסוים , כמו המקדש . מנהיגים אלו נקראו חכמים , והם ינקו את סמכותם מיכולתם לפרש את התורה , ולא מכוחה של התגלות נבואית . אמנם רבים מהחכמים היו כוהנים , אך לא זה היה מקור כוחם . הם ראו את תפקידם בהעברת התורה והוראתה לדורות הבאים . הפעולות המיוחסות לאנשי הכנסת הגדולה הן פעולות בתחום הדת : מינוי שופטים ודיינים ; וכן קביעת הלכות , לדוגמה איסור מוקצה – הקביעה אילו חפצים אסורים בטלטול ובשימוש בשבת . לאנשי הכנסת הגדולה מייחסים גם קביעת נוסח של תפילות וברכות , וכן את השלב הראשון בחתימת התנ"ך . כנראה ההתגבשות של כתבי הקודש החלה כבר בגלות בבל , אבל לאנשי הכנסת הגדולה מייחסים את הקביעה אילו ספרים ייכללו בתנ"ך ואילו לא . לפי חז"ל תהליך החתימה הסתיים רק בשלהי ימי הבית השני .
|
|