|
|
עמוד:14
העולים בונים את המקדש בשנת 538 לפסה"נ הגיעו העולים מבבל לירושלים , ומיד עם הגיעם הקימו מזבח והחלו להקריב עליו את הקורבנות שנהגו להקריב בבית המקדש הראשון . ואולם , מאז הקמת המזבח ועד שנשלמה בניית המקדש עברו כעשרים שנה . לפי ספר עזרא , העיכוב בבנייה היה תוצאה של הפרעה מצד צרי יהודה ובנימין . לא ברור מי הם היו , ויש המזהים אותם עם תושבי הארץ היהודים שלא גלו לבבל והמשיכו לעבוד גם אלילים . לפי זיהוי אחר , צרי יהודה ובנימין היו צאצאי העמים הלא יהודיים שממלכת אשור הגלתה לארץ ישראל במאה השמינית לפסה"נ במקום היהודים שהוגלו ממנה . יוסף בן מתתיהו זיהה את צרי יהודה ובנימין עם השומרונים – תושבי שומרון שכונו בפי חז"ל כותים , על שם מוצאם בכותה שבדרום עירק . תושבי שומרון היו יהודים מממלכת ישראל שלא גלו ונוכרים שהביא לארץ מלך אשור . יחד הם יצרו דת מקומית שהיו בה רכיבים יהודיים ורכיבים אליליים . צרי יהודה ובנימין ביקשו להשתתף בבניית המקדש בטענה שגם הם עובדים את אלוהי ישראל ; אבל העולים דחו את בקשתם ( עזרא ד , ג . ( מתשובת העולים קשה לדעת אם סיבת הדחייה הייתה הרצון של העולים להיבדל מתושבי הארץ או הרצון של השומרונים לבנות בירושלים מקדש אלילי , אבל הדחייה זירזה את התגבשות השומרונים לקבוצה דתית נפרדת . יוסף בן מתתיהו 100–38 ) - לסה"נ בערך , ( היסטוריון וסופר יהודי . נודע גם בשמו הרומי יוספוס פלוויוס . בתקופת המרד הגדול הוא התמנה למפקד המרד בגליל , אבל לאחר שערי הגליל נפלו בידי הרומאים הוא מסר את עצמו לידיהם ושיתף עמם פעולה בכיבוש ירושלים . לאחר זמן מה הוא שוחרר מן השבי ועבר לרומא , שם חי בחסותם של קיסרי רומא ממשפחת הפלווים , ומכאן שמו – פלוויוס . בחצר הקיסר ברומא הוא עסק בכתיבת ספריו . הספרים נכתבו ביוונית ונועדו לתושבי האימפריה הרומית . המנהיגים שעמדו בראש העולים ייצגו המשכיות של הנהגת העם בימי הבית הראשון . לפי ספר עזרא אדם בשם ששבצר , המכונה " נשיא , "יהודה קיבל את כלי המקדש משומר האוצר הפרסי ( עזרא א , ח ) וכנראה היה פחה . החוקרים מזהים את ששבצר עם שנאצר , בנו של המלך יהויכין , ורואים בו ממשיך של שושלת בית דוד . מנהיג אחר שמוזכר בספר עזרא הוא זרבבל בן שאלתיאל , נכדו של המלך יהויכין . עוד מופיע יהושע בן יהוצדק , נכדו של שריה , הכוהן הגדול האחרון בבית המקדש הראשון . עם העולים היו גם הנביאים חגי וזכריה , שחיזקו את התקווה לגאולה ולהחזרת מלכות יהודית עצמאית שבראשה יעמוד זרובבל ( חגי ב , כג ; זכריה ד , ז . ( מטבע יהד ( יהוד , ( המאה הרביעית לפסה"נ < מטבע כסף נמצא באזור יריחו . על צדו האחד של המטבע ( מימין ) הכתובת "יהד" בכתב עברי קדום וטבוע בו בז הפורש כנפיים . על צדו האחר של המטבע ( משמאל ) טבוע שושן , שמזכיר את מנורת שבעת הקנים שהייתה במקדש . כנראה השלטון הפרסי התיר לפחוות יהודה לטבוע מטבעות שערכם נמוך לשימוש האוכלוסייה המקומית .
|
|