|
|
עמוד:17
האתגר דורש מהאדם שלמות אנושית , התלויה בבחירתו ובהחלטתו . לשיטתו של ר מאיר שמחה ה כהן , הציווי " ואהבת לרעך כמוך " היא דרישה שהאדם לא יתייחס לרעהו רק על פי האינטרסים האנוכיים שלו , לא " כאהבת העני להעשיר שמקבל טובה ממנו [ ... ] וכאהבת הארץ לשמים שמקבלת מטר ממנו שכל זה ענין חוזר אל עצמו , שאוהב את עצמו ; אבל אהבה החוזרת אל הנאהב היא באה מסיבת הה תדמות והשתוות היחס והערך , כמו חכם אוהב חכם . אם תאהב להישראלי , לא תאהב אותו עבור אותו דבר שיכבדוך בני האדם או יהללוך או ישיבו לך גמול ותשלום , כי אז אין האהבה מתייחסת אל הנאהב , רק אל האוהב וזה אהבת עצמו [ ... ] ואהבת לרעך כמוך פירוש שהשיווי יביא אהבה , ותהא סי בת האהבה מה שהוא דומה לך והוא כמוך וכערכך [ ... ] שזה אהבה בעצם , לא דבוקה לאיזה סיבה חוזרת לאוהב . " לשון אחר : יכולנו לומר ואהבת לרעך שהוא כמוך ! בשפתנו היום היינו מבדילים בין שני סוגי יחסים עליהם מדבר ר מאיר שמחה הכהן : " אהבת העני לעשיר שמקבל ממנו טובה " מבוססת על יחסים אינסטרומנטליים ; מהותם היא יחסים המתקיימים בראש וראשונה כדי להשיג יעדים חיצוניים . היחסים אינם חשובים כשלעצמם אלא בתועלת העשויה לצמוח מהם ליחיד . אלה יחסים פסולים . חברה הבנויה עליהם סופה להתפורר . לעומת זאת , " אהבה בעצם , לא דבוקה לאיזה סיבה חוזרת לאוה ב , " מציגה יחסים ראשוניים . אלה יחסים אישיים ואף אינטימיים , יחסים שמשמעותם בעצם קיומם . לכידותה ועוצמתה של קהילה תלויים בעוצמת היחסים הראשוניים המתקיימים בה " . ואהבת לרעך כמוך " היא תביעה לטיפוח יחסים ראשוניים ומהם נובעים אמת , אהבה , רעות , חסד שלא על מנת לקבל ת מורה . המשמעות הדתית של מערכת יחסים אידיאלית כזאת , לפי בעל " משך חכמה , " היא בהיותה מעידה על מי שברא את האדם " כשם שהבגד מעיד על האורג והבנין על הבנאי . " טיפוח מערכת יחסים כזאת היא בראש וראשונה יעד חינוכי מן המעלה הראשונה . אין היא מוכתבת , אלא היא פרי הכרעתו של האדם , " מה שתלוי בבחירתו ובחר בזה מחדש . " כאן עולה שאלה חדשה : מי הוא זה שהוא " כמוך ?" באיזו קהילה אנו מצווים , או מצפים , להגשמת היחסים האידיאליים הללו ? לעניין זה נוגעת מחלוקת רבי עקיבא ובןעזאי " . ואהבת לרעך כמוך " רבי עקיבא אומר : זה כלל גדול בתורה . בןעזאי אומר : " זה ספר תולדות אדם ) " בראשית ה ) כלל גדול מזה ( ירושלמי , נדרים פ " ט ה " ד ; תו " כ פ מ " ה . ( לכאורה ויכוח של מה בכך ; מה החשיבות להכרעה איזה פסוק חשוב יותר ? למעשה , יש כאן שתי גישות חברתיות : גישתו של רבי עקיבא היא פרטיקולרית . היא מדגישה את " רעך " במובן של קבוצת השתיי כות , משפחה , שבט , עם . לפי תפיסה זו , רעך הוא שראוי ליחס של " כמוך . " כלומר , אם הוא בן עדתך או עמך . לעומתו בןעזאי , תלמידו וחברו , מציג גישה אוניברסליתהומניסטית . הוא מדגיש את ה " אדם " : " זה ספר תולדות אדם , " מעמיד על מישור אחד את כל בני האדם . הדיון הזה ופרשנותו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק , מציבים מודל להתנהגות אנושית . המודל הוא שאיפה לשלמות יחסים בין אישיים . שלמות זו אינה ניתנת להשגה במציאות האנושית , אך אין בכך כדי לבטל את תוקפו של המודל , שכן תכליתו אינה במימושו המלא אלא בשאיפה ובהתכוונות אליו בהתנהגות האנושית . בתקופה שבה נכתב פירושו של בעל " משך חכמה , " שלטה בעולם המדע הגישה הדטרמיניסטית . לפי גישה זו , כל תופעה ובכללן התנהגויות אנושיות היא תוצאה הכרחית של מצבים קודמים . בלשונו של ר מאיר שמחה " ענין שכבר מוכרח עליו . " מול התמורות הדרמטיות בעיור ובתיעוש של סוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה , 20 קורא הרב
|
|