|
|
עמוד:22
אותם הוא הרמה המקצועית תיפקודית הגבוהה , אך אין להם בהכרח מכנה משותף תרבותי חנוכי . אליטה זו מבקשת עבור ילדיה חינוך שלא יגביל אותם במרחב ההזדמנויות העתידי שלהם , לאמור היא מבקשת חינוך אינסטרומנטלי מובהק שיכשיר את ילדיהם לתחומי העיסוק המתאימים . בשבילם נוסדים בערי העולם בתי ספר בינלאומיים באנגלית שהתוכן החינוכי שלהם הוא אוניברסלי ומתעלם מחינוך לערכים ותרבויות פרטיקולריות . השאיפה להצלחה אישית , עשויה להעמיד את החינוך האינסטרומנטלי הזה כמודל רצוי לחיקוי 6 . אנו רואים אפוא שהגלובליזציה מאפש רת פעילויות חוצות גבולות שמטרותיהן מנוגדות : יצירת תשתית כלכלית , תרבותית וחינוכית אחידהגלובלית מחד גיסא , ובאותו הזמן ארגון התנגדויות לתהליכים הכלכליים הגלובליים וקידום נושאים כמו שימור הסביבה ומינים של בעלי חיים . גם חסידי הגלובליזציה הנהנים ממנה וגם מתנגדיה , מנצלים את יתרונותיה לקידום ענייניהם האינסטרומנטליים והרעיוניים . יתר על כן , גם קבוצות טרור מנצלות את האפשרויות הטכניות , התחבורתיות והתקשורתיות של עולם מכווץ כדי להטיל אימה ללא גבולות . העיר הגלובלית מהווה אפוא כר נרחב למגוון גדול של תרבויות ופעילויות כלכל יות וחברתיות . הפלורליזם המקובל בעיר הגלובלית עשוי להיות תופעה זמנית : הרלטיביזם הערכי והפתיחות התרבותית מעודדים חיקוי והפנמה של תכנים תרבותיים בין הקבוצות השונות , עד כדי טשטוש זהותן המקורית והתמזגותן . כותב על כך הפרופ צבי לם כי " יש מקום לשאיפה ( שהוא שותף ל ה ) להתמזגותן התרבותית של הקבוצות השונות , שעשויה להתממש דווקא הודות להכרה בזכותן להתקיים . קבוצות רבות התקיימו וממשיכות להתקיים בחברות השונות בעולם דווקא משום שהרוב מדכא אותן ושולל את זכותן להתקיים . קבוצות שאין הרוב מאיים על קיומן בתוכו נוטות להיעלם בקרבו [ .... ] בזכות התמזגותן של קבוצות תרבות שונות נוצרו במרוצתה של ההיסטוריה חברות בריאות , שתפקדו היטב לטובת בני האדם שחיו בתוכן , במקרים רבים טוב יותר משתפקדו הקבוצות שמהן נוצרו החברות האלה 7 . " לא הכול מקבלים בברכה התפתחויות אלו . ג . בין ידע וערכים ההכרה המדעית , הבחין פרופ ישעיהו ליבוביץ , היא קטיגוריה של החשיבה הרציונלית והיא שייכת לתחום הקוגניטיבי 8 של תודעת האדם . היא באה מן המידע על המציאות וככזאת היא כפויה על האדם המכיר אותה . לעומת זאת , הערכים שייכים לתחום הקונאטיבי של תודעת האדם , המכוונת כלפי העולם ולא זו הקולטת תכנים מן העולם 9 . מתוך כך מתבקשת , לכאורה , הפרדה גמורה בין תוכן מדעי והכרעות ערכיות . שהרי התוכן המדעי הוא אובייקטיבי ואילו על הערכים בניאדם מתווכחים . הגיאוגרפיה התחום הדיסציפלינרי של כותב שורות אלו עוסקת בארגון המרחבי של הפעילות האנושית , ובתוך כך בקשר בין האדם והמרחב . היא אינה יכולה לעשות את ההפרדה האמורה . אין " מרחב נטול ערכים . " אך בעוד הידע אינו משתנה לפי תכונות האוכלוסייה הלומדת אותו , הערכים והתרבות הכרוכים בידע הגיאוגרפי הזה עשויים להשתנות מקבוצה לקבוצה . כך , אנו מחנכים את הדור הצעיר ל אהבת הארץ או אהבת המולדת , ובאותה עת אנו מחויבים גם לפתח בו פתיחות לעולם המשתנה והמתכווץ . האיזון ביניהם נעשה בעייתי עם תהליכי הגלובליזציה .
|
|