|
|
עמוד:19
בניגוד למשק הלאומי בכך שהיחידה הכלכלית אינ ה חופפת עוד ליחידה המדינית , והמדינה אינה יכולה להוות יותר יחידה משקית עצמאית . התפקיד המרכזי שממלאות חברות רבלאומיות בכלכלה הגלובלית , עושה את הנהלות החברות האלו למוקד רב עוצמה של שליטה ובקרה על תהליכים כלכליים מורכבים שהשתרעותם הגיאוגרפית רחבה ביותר . לכן הח לטות המיקום של הנהלת חברה רבלאומית חשובות ביותר לתיפקוד היעיל של החברה ובעלות השפעה מכרעת על פוטנציאל הפיתוח של העיר בה ממוקמת הנהלת החברה או חלק אחר מתיפקודיה . הנהלות החברות האלו מתרכזות במספר לא גדול של ערים , כמו ניויורק , טוקיו , לונדון , פריס , פרנקפורט , ש יקגו , לוסאנג לס . אלו הן הערים הגלובליות ( Global Cities ) או " ערי עולם " . ( World Cities ) מובן שכלכלה גלובלית דורשת כושר ארגון גדול והערים הגלובליות דורשות תשתיות מתוחכמות מאוד : בהן מערכות תקשורת משוכללות וכושר מיחשוב מתקדם המאפשר איסוף ועיבוד אינפורמציה בזמ ן אמת ; נמלי תעופה בינלאומיים גדולים ומשוכללים , אליהם מתנקזים קוי תעופה להסעת אנשי מינהל ושווק , מומחי ארגון ומהנדסים וכיוצא באלה בעלי מקצועות נדרשים . העיר הגלובלית מושכת אליה חברות ושירותים לחברות הרבלאומיות , כמו רואיחשבון , פרסום , שווק , ייעוץ משפטי וכד . ההיצע שהעיר יכולה להעמיד לרשות חברות רבלאומיות , הנוהגות לנייד את עובדיהן הבכירים בין מרכזיהן השונים , יוצר תחרות בין ערים ( לא בין מדינות , (! תוך בניית מידרג עירוני עולמי , ומעצב דמות אחידה של העיר הגלובלית . הכלכלה הגלובלית ועיר העולם משנים את פניה של הגיאוגרפיה העולמית . זו נמצאת היום במרכזו של תהליך שינוי דרמטי : העולם המפותח מתמחה בניהול , מימון ושירותים יצרניים ועסקיים , העולם המתפתח קולט את התעשיה הנודדת אליו מהעולם המפותח . מתוך שאיפה וכורח להשתלב בכלכלה העולמית ולהפתח להזדמנויות הגלומות בה , ובהן משיכת פעילוי ות של חברות רבלאומיות , ויתרו מדינות על סמכויות מגוונות בתחום הכלכלי שהיו להן , כמו מיסוי , מכסים וכיוצא באלה סמכויות שעיצבו את אופיו של המשק הלאומי . התפתחויות אלו יוצרות פערים חברתיים וכלכליים גדולים בין ארצות שונות ובין רבדים שונים באוכלוסייה בתוך ערי העולם עצמן , פערים יוצרי מתחים ומגבירי ביקורת על עצם תהליכי הגלובליזציה 1 . יתר על כן , התפתחויות לאורך המאה העשרים , שהועצמו בתהליכי הגלובליזציה , שינו מאוד את מדינת הלאום . בעוד שהריבונות הקלאסית , שאפשר לראות את ניצניה הראשונים בחוזי ווסטפליה בשנת , 1648 הניחה סמכות מוחלטת ובלעדית של המדינה , הרי המאה העשרים קיצצה מאוד בריבונות הזאת . התפתחויות רבות מציעות שריבונות המדינה עשויה להתחלק בין רשויות שונות ; מות הרעיון שלמדינה יש ריבונות מ לאה , בלעדית וכוללנית מקבל חיזוק על ידי התפתחויות במערכת הבינלאומית כמו : שווקים פיננסיים הקשורים גלובלית במערכות תקשורת חדישות ; אנשים ורעיונות חוצים גבולות במספרים גדולים ובלתי ניתנים לבקרה ; החדירות של הגבולות מפחיתים בהכרח את יעילות הריבונות על הטריטוריה ו את הרלוונטיות שלה ; הסכמי סחר חופשי ושווקים משותפים גורמים לרעיונות של כלכלת מדינה כמערכת מכילה ועצמאית להיות מיושנים , שזמנם עבר . 2 ירידת כוחה של מדינת הלאום מול עליית כו חם של גופים בינלאומיים עשויים להשפיע על מידת ההזדהות של אליטות טכנולוגיות וכלכליות שונות עם חברות רבלאומיות ועם
|
|