|
|
עמוד:148
לעמו ( שאלה . ( 12 שני המזמורים מתארים את כוחו המופלא של הי ואת השפעתו על חוקי הטבע , אלא שמזמור קיד פונה פנימה ואילו שירת הים פונה כלפי חוץ . חגיגה רבתי / כל האירועים הנזכרים במזמור , החל מיציאת מצרים וכלה בבקיעת הירדן בעת הכניסה לארץ , מתוארים כחגיגה של עולם הטבע כולו ( שאלות . ( 11-10 הים והירדן מתנהגים כבני אדם ונסים לאחור כדי לפנות לבני ישראל יבשה לעבור בה , וההרים והגבעות זזים ורוקדים כמו אילים ( הזכרים שבכבשים . ( מה הביא את עולם הטבע להשתתף בנס שאירע לעם ישראל ? על כך משיב פסוק 17 "מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה ? עק ' ב . " הופעתו של ה' בעולם היא שגרמה לטבע להגיב כך . העולם כולו מגיב בפחד וברעדה לפני הקב"ה אבל גם בשמחה ובריקודים . תיאור הטבע המתחלחל למראהו של ה' מזכיר במידת מה את תיאורי בריאת העולם בספרות הנביאים וגם בספרות המזרח הקדום . בשרידי המיתוס המקראיים על בריאת העולם , מתוארת המלחמה של ה' בכוחות הטבע וניצחונו המוחלט עליהם : "עורי עורי לבשי-עז זרוע ה' עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את-היא המחצבת רהב מחוללת תנין . סלוא אךנ-היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי-ים דו ך לעבר ? אולים" ( ישעיה נא , . ( 10-9 בין שרידי המיתוס על אודות הבריאה ובין מזמור קיד קיים הבדל מהותי . בשרידי המיתוס , הטבע משתנה ומתהפך שלא לפי רצונו . במזמור קיד , לעומת זאת , המהפך בטבע מתחולל מתוך השתתפות של הטבע במתרחש , מתוך הכרה בגדולת האל ומתוך שמחה . מכאן נובע שנפלאה יציאת מצרים אפילו מבריאת העולם , שכן מאבק אין בה , וזהו המסר העיקרי של המזמור .
|
|