|
|
עמוד:124
במדבר פרק כא , פסוקים 3-1 נושאים לעיון ראשון > עמ' ( 205 סיפור קטן ומסר גדול הפרק פותח באתגר נוסף העומד בפני בני ישראל בשנה האחרונה לנדודיהם - המלחמה בעם הכנעני היושב בערד אשר בנגב . מלך ערד שמע כנראה על עם ישראל העושה דרכו במדבר ומבקש להגיע לארץ כנען . גונבו לאוזניו שמועות בדבר רצונם של בני ישראל לעבור בארץ אדום . מלך ערד עורך קבלת פנים מרשימה לישראל ויוצא למלחמה ( שאלה . ( 1 בקרב הראשון נוחלים בני ישראל תבוסה קשה ומקצת החיילים נלקחים בשבי . התמודדות עם תבוסה בקרב חשובה לעיצובו של העם לפני הכניסה לארץ כנען ולפני תחילתו של מסע הכיבושים . על בני ישראל ללמוד להתמודד עם הפסד . בעקבות הקרב הראשון ולפני היציאה לקרב השני , נודרים בני ישראל נדר כפי שהיה נהוג לעשות בימי קדם ( ראו למשל נדרו של יפתח בספר שופטים פרק יא . ( באמצעות נדר זה מבטאים בני ישראל אמונה מוחלטת כי הניצחון או ההפסד בקרב תלויים אך ורק בהחלטתו של ה . ' בני ישראל נודרים שאם ה' ייתן בידיהם את העם הכנעני , הם יחרימו את רכוש הכנענים , כלומר , יעשוהו קודש לה , ' ובכך מבטאים את אמונתם בה' ( שאלה . ( 2 בעקבות הנדר , נותן ה' את הכנעני ביד ישראל ואלו מחרימים את רכוש הכנעני ומקדישים אותו לה . ' לפיכך , מדרש השם של העיר חרמה הוא על שם החרמת רכושו של הכנעני והקדשתו לה' ( שאלה . ( 3 מבין חוקרי זמננו , יש הטוענים כי סיפור זה הוא אנכרוניסטי , כלומר , אינו מתאים לזמנו . ההסברים לטענה זו הם ספרותיים וארכיאולוגיים כאחד . על פי ספר יהושע פרק יב , מלך ערד ומלך חרמה הוכו בידי יהושע ולא בידי עם ישראל בימי משה . על פי ספר שופטים פרק יא , הכו שבטי יהודה ושמעון את תושבי חרמה . כלומר , יש לפנינו כמה גרסאות על כיבוש ערד וחרמה . לפי הממצאים הארכיאולוגיים , באזור זה בנגב כלל לא היו ערים כנעניות בתקופה שלפני התנחלות עם ישראל בכנען . ולכן , קובעים החוקרים , הסיפור על כיבוש ערד בפרק זה אינו אלא תוספת מאוחרת . כאן המקום לשאול , מדוע ראה לנכון המספר להוסיף את סיפור כיבוש ערד דווקא בתקופתו של משה ולפני כניסת עם ישראל לארץ ?
|
|