|
|
עמוד:65
שמות פרק טז , פסוקים 10-1 נושאים לעיון מעמיק > עמ' 15 ג < אני ולא מלאך , אני ולא שליח ( שאלה ( 6 בני ישראל מאשימים את משה ואהרון בכך שהוציאו אותם מארץ מצרים רק כדי שימותו במדבר מרעב . על אף המאמץ הרב שהשקיע ה' בהוכחת כוחו בעת מכות מצרים וביציאת מצרים , בני ישראל עדיין מייחסים את יציאת מצרים למשה ולאהרון . ייתכן שאך טבעי הדבר משום שנוכחותם של משה ואהרון היא נוכחות גשמית , הם המנהיגים את העם בנדודיהם במדבר , בשליחות אל שאותו בני ישראל לא ראו ולא שמעו . לאחר קריעת ים סוף נאמר על העם : "ויאמינו , בה , ' ולמשה , עבדו" ( שמות טו , . ( 31 האמונה אינה רק בה' אלא גם במשה . גם בסיפור העגל בספר שמות בפרק לב חוזר טיעון דומה י "מש ה האיש אשר סעלנו מ ^ לץ מצרים" ( שמות לב , . ( 1 ההבחנה בין כוחו של ה' לכוחו של משה , מנהיג בשר ודם , אינה פשוטה . החשש מפני תפיסת משה כאל והרצון להימנע מפולחן סביב דמותו מתבטאים גם במקום קבורתו של משה אשר לא נודע לאיש . גם בהגדת פסח הדגישו חכמינו כי כוחו הבלעדי של ה' הוא שהושיע את עמו , ואת משה הזכירו רק פעם אחת בכל ההגדה כולה . בפתח דבריהם של משה ואהרון לישראל הם מדגישים כי ה' הוציא את העם מארץ מצרים ( ולא משה ואהרון . ( תשובתם נועדה ללמד את ישראל ולחנכם כי ה' הוא המושיע את עמו . כמו כן , רוצים משה ואהרון להסיר מעצמם אחריות ישירה למצב העם : "לנןזנו מה , כי תלונו ( תלינו ) ץלינו '' ( שמות טז , . ( 7 הכול או כלום ( שאלות ( 8-7 חוסר המידתיות שלט במצרים עת ישראל היו בה עם של עבדים . אפשר למצוא לכך סימן בביטוי '' סיר הבשר" שבו משתמשים בני ישראל לתיאור מצבם במצרים . לעם של עבדים אין דרך אמצע ואין מידה נכונה . עם של עבדים נתון במצוקה נפשית ופיזית קשה , ונוסף עליה איומו של פרעה להשמיד את בניהם הבכורים . עם עבדים שזהו מצבו מקדיש את חייו אך ורק להישרדות . בני ישראל הוצאו ממצרים , ועתה , בדרכם להיות לעם , צריך להוציא את מצרים מהם . לטענת בני ישראל , הסובלים בנדודיהם במדבר , במצרים היה להם הכול , החל מסיר הבשר ועד לחם לשובע . חווייתם הקצרה במדבר עוררה בלבם חרדה שמא ימותו ברעב . טענתם של בני ישראל מעלה קושי " האם אכן אכלו לשובע במצרים או שלפנינו דוגמה ברורה לייפוי העבר הנובע מקשיים בהווה ? המדרש בבראשית רבה מדייק , ' בני ישראל ישבו על סיר הבשר , אבל לא אכלו ממנו ! בני ישראל שוללים את כל הנעשה למענם עד כה , ומעלים איווי למותם במצרים לפני היציאה למדבר . שלילת כל הקיים בפועל וחיוב העבר הדמיוני מלמדים שאין איזון ושקט נפשי בקרב ישראל בעת הזאת .
|
|