|
|
עמוד:51
שמות פרק יב , פסוקים 28-21 נושאים לעיון מעמיק ») מ' < 80 אבות ובנים בפסוקים אלו מתוארים הצווים לטקס הפסח שנעשה במצרים ערב מכת הבכורות . פסוקים אלו אינם מתייחסים רק אל ההווה אלא קיימת בהם תודעה חזקה של שימור הזיכרון לדורות הבאים ו " לחיה כי-תבאו אל-הארץ אשר יתן ה' לכם כאשר דבר ושמלתם את-העבדה הזאת . והיה כי-יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם . " ( פסי . ( 26-25 הכתוב מביא בחשבון את תהליך השכחה שעלול להחליש אט אט את הזיכרון , אפילו של האירוע ההיסטורי הגדול ביותר . הטקס שיקיימו בני ישראל בארצם נועד להזכיר לבניהם את אשר הם עתידים לשכוח , ועל כן ישאלו הבנים את הוריהם מדוע הם מקיימים את הטקס . האבות מתארים לבנים את שהתרחש במצרים ומקשרים בין קרבן הפסח לפסיחה , הלא היא הדילוג שדילג ה' מעל בתי בני ישראל לשם הצלתם ( שאלה 14 א , ב . ( המדרש העוסק בשאלת הבנים מופיע בהגדת הפסח בהקשר של ארבעת הבנים : חכם , רשע , תם ושאינו יודע לשאול . השאלה התמימה ששואלים הבנים את האבות במקרא , הפכה אצל חכמינו לשאלת הרשע ו "מה העבדה הזאת לכם" ( פסי . ( 26 חכמינו הדגישו את המילה '' לכם" בשאלתו של הבן הרשע וטענו שבעצם שאלה זו הוא הוציא את עצמו מהכלל , שכן צריך היה לשאול . ? "לנו . " תשובתו של האב לבן היא כמידת שאלת הבן . כפי שהבן הוציא עצמו מכלל עם ישראל , משיב אביו ואומר , שלו היה הוא במצרים , לא היה נגאל כשאר בני ישראל . תשובת האב מלמדת על היותו של חג הפסח חג לאומי של כל עם ישראל ואין אדם רשאי להוציא עצמו מהכלל ( שאלה 14 ג . ( על אף שאלתו של הבן הרשע , כדאי לציין שגם הוא ככל הבנים יושב לשולחן הסדר ולומד את הלכות הפסח ומשמעות החג בדרכו שלו , בהתבוננות מן הצד . מבני ישראל לעם ישראל תגובתם של בני ישראל לצווים שהעביר להם משה מלמדת רבות על השינוי שעברו מאז תחילת מכות מצרים . לפני מכות מצרים הם לא קיבלו את מנהיגותם של משה ואהרון והתלוננו בפניהם על העבודה הקשה שהוטלה עליהם בעקבות פנייתם לפרעה . פסוקים 28-27 מלמדים על קבלה מוחלטת של בני ישראל את סמכותם של משה ואהרון ואת הצווים שניתנים להם . הקבלה ניכרת לא רק בעשייה שלהם ( שימו לב לשורש המנחה עש"ה ) בפסוק , 28 אלא אף במחווה הפיזית שלהם בפסוק 117 " ויקד העם וישתרווו . " ( שאלה ( 15
|
|