|
|
עמוד:46
התעצמות נוספת קשורה ליכולתם של החרטומים לחקות את המכות . לעומת ההתחלה שבה היו מסוגלים להפליא בלחשיהם , בהמשך הם נותרים חסרי אונים אל מול הנעשה . המסר הוא שכוחם של משה ואהרון , שליחיו של ה , ' רב מכוחם של חרטומי מצרים , ובעיקר , כוחו של ה' אלוהי ישראל גדול מזה של אלי המצרים . המכות מתרחשות במצרים כולה , אך עד מהרה מראה ה' את כוחו גם לבני ישראל . מכת ערוב , מכה שטמונה בה סכנת חיים של ממש , אינה פוגעת בתוך גבולות המחיה של בני ישראל בארץ גושן . מכות מצרים נועדו להוכיח למצרים מיהו האל האמיתי , אך גם להוכיח לבני ישראל שה' עמם וביכולתו להצילם . לסיכום עונש קולקטיבי : כן או לא ! המוסריות היא הנושא המרכזי לדיון בעניין מכות מצרים . שאלות העוסקות במוסריות יכולות להתעורר ביתר שאת בלימוד פרקים יא ו-יב המתארים את מכת הבכורות . יש להעלות בפני התלמידים את השאלה המוסרית או לעודד אותם להעלותה בעצמם י האם כל המצרים צריכים להיענש בגלל סירובו של פרעה ? מה דעתם על ענישה קולקטיבית ? מדרש לקח טוב מסביר את חומרת המכות בעונש "מידה כנגד מידה . " כפי שדמם של כל בני ישראל היה הפקר , כך נפגעים כל המצרים ממכת דם . התלמידים יכולים להביע דעה ולומר כי מכות מצרים אינן מוסריות שכן הן פוגעות גם בחפים מפשע , לדוגמה , בילדים ובבעלי חיים . ייתכן כי יהיו שיטענו שמטרות מכות מצרים לא הצדיקו את הסבל הרב שנגרם למצרים . מצד שני , חלק מהתלמידים יכולים לטעון שכל המצרים היו שותפים בשעבודם של ישראל ועל כן , כולם משלמים את המחיר על כך . יציאת מצרים איננה עניין של מה בכך . עם עבדים המורד בממלכה כה חזקה זקוק להפעלת כוח רב כדי להגשים את משאלתו . כדאי להדגיש שהסיפור המקראי אינו דן בשאלות מוסריות אלו , אך עובדה זו אינה צריכה לבטל את השאלה החשובה . התשובה לשאלות המוסריות פתוחה לכל שואל .
|
|