|
|
עמוד:24
ה"רשע" מחזקת את אישיותו כבעל חוש צדק מפותח , את התקוממותו כנגד מעשי עוול ואת התייצבותו לימין החלש . עם זאת , בשני הסכסוכים מעורבים בני עמו . הסבסוד השלישי - בנות מדיין והרועים בסיפור הראשון מסתבך משה ברצח המצרי . למרות הסתבכותו לא רק שאינו נעלם , הוא ממשיך ומתערב שוב - התערבות המאלצת אותו לברוח למדיין . לכאורה הלקח של משה צריך להיות "שב ואל תתערב , " שכן להתערבות יש מחיר אישי כבד וסכנת חיים . הסיפור השלישי שולל את "הנקודה העברית" בהתנהגותו של משה . התנהגותו קשורה באופיו ובתכונותיו . הוא איננו יכול להישאר אדיש מול העוול , מול החלש והמנוצל , גם אם הדבר עלול לפגוע בו עצמו . המוטיבציה של משה , הדחף הפנימי שלו לפעול , מעידים על תכונותיו . שלושת הסכסוכים שהוא מעורב בהם מכשירים אותו בלא ידיעתו להיות מנהיג ומצדיקים את בחירתו העתידה למנהיג ( פרק ג . ( : יי אפשר לבקש מן התלמידים לבחור מבין שלושת הסיפורים סיפור אחד שאפשר לוותר עליו . התלמידים ינמקו את בחירתם . בל התשובות נבונות . הריגת המצרי הריגת המצרי אינה נחשבת למשה כנקודת זכות , ואף יכולה להעיד על חולשות באישיותו . < מוצע לדון בעניין זה בנפרד . חשוב לציין שמשה אינו מוצג כאדם חסר חולשות וללא שגיאות . < המסרים הנוספים יכולים להיות : - לכוח יש מגבלות . - הרג הוא ביטוי לחולשה ולא לכוח . - מי שלא עושה לא טועה . - גם כשאתה צודק במאבקן עליך לשמור על חוקי הצדק והמוסר . - אין מנהיג מושלם ; צריך לשפוט את האדם על פי מכלול מעשיו . - סכסוכים אינם נפתרים בהרג ובמעשים אלימים .
|
|