|
|
עמוד:21
שמות ב : לידת משה מן הסיפור הכללי בפרק א עוברים לסיפור הפרטי - סיפור הולדת משה , המנהיג העתיד להנהיג את בני ישראל בדרכם להיות עם . " מקרוב ומרחוק" > עמ' < 21 מהיכן צומח מנהיג - מתון עמו או מחוצה לו ! הסוגיה ב"מקרוב ומרחוק" עוסקת במקום שממנו צומח מנהיג . משה הוא מנהיג שלא חווה את חוויית העבדות , כמו שאר בני עמו , אלא צמח במקום אחר ! הוא מנהיג שבא מבחוץ . דוגמה למנהיג שצמח מתוך עמו היא נלסון מנדלה , מנהיג השחורים בדרום אפריקה . מנדלה הכיר את בני עמו וחווה את חוויותיהם ורק אחר כך הפך למנהיג שלהם . מה יתרונו של מנהיג שבא מבחוץ לעומת מנהיג הצומח מבפנים ? בקשר למנהיגות אפשר להתייחס לאמרה - "אין נביא בעירו . " הדגש הוא על צורך במרחק מסוים בין המנהיג למונהגיו , מרחק שיאפשר התפתחות יחס של כבוד , הערצה ויראה כלפי המנהיג . הדבר גם יסייע למנהיג להטיל את סמכותו ביתר קלות . אמרה אחרת : "אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים , " שמה דגש על הכוח הבא מבחוץ . האסיר אינו יכול לשחרר את עצמו ; הוא זקוק לאנשים מבחוץ שישחררו אותו . מי שלא גדל כעבד מסוגל לחשוב כאדם חופשי , כבן חורין . לעתים העבד נשאר במצבו כי אינו מכיר מצב אחר , מעולם לא טעם את טעם החופש . זאת ועוד , קשה לאדם השקוע בסבלותיו כעבד לראות את עצמו חופשי ומשוחרר . < יתרונו של משה כמנהיג שבא מבחוץ : עברו של משה - חייו בבית מלוכה וגדילתו כאיש חופשי , ולא כשאר בני עמו , שחוו עבדות , היו לו ליתרון בפעילותו כמנהיג . ייתכן אף שלו היה חי כאחד מהם , תחת עול של עבדות , לא יכול היה לבצע את המשימה הנכבדה כמנהיג - הוצאת בני ישראל ממצרים , מעבדות לחירות . < יתרונו של נלסון מנדלה - מנהיג שצמח מתוך עמו : המוטיבציה למנהיגותו של מנדלה צמחה ממראות הסבל שראה סביבו וממה שחווה על בשרו . היכרותו האישית עם בני עמו השחורים הסובלים , והיכרותו עם מדיניות הדיכוי של הלבנים - הפכו אותו למנהיג לוחם . אפשר לומר שמי שידע דיכוי וסבל יכול להוביל מאבק נגדם . מן ההיסטוריה אפשר ללמוד שאין תשובה פסקנית לשאלה איזה מנהיג מתאים יותר לתפקידו : זה שבא מבחוץ או זה שצומח מבפנים . ייתכן גם שאישיותו של המנהיג היא שקובעת , ולא המקום שממנו בא .
|
|