|
|
עמוד:396
כיצד אם כן מבחינים מתי אי / 1 היה / לא היה ממלאים את התפקיד של נשוא ומתי הם אוגדים ? הדרך הפשוטה היא להיעזר בהמרה : נמיר את המשפטים להווה , ואם המשפט הוא שלילי , נמיר אותו לח » ובי . אם בסוף ההמרה מתקבל משפט עם המילה יש , הרי כל המילים שהומרו הן נשוא : נשוא נשוא נשוא לרות לא היה כישרוו משחק . < לרות אע כישרון משחק . < לרות נש כישרון משחק . אך אם בסוף ההמרה מתקבל משפט בלי המילה יש ולא ניתן כלל להוסיף אותה , הרי המילים שהומרו הן אוגדים : אוגד אוגד אוגד רות לא הייתה שחקנית . < רות אתה שחקנית . < רות בבא שחקנית . ( רות * יש שחקנית - לא קביל ) כלומר , רק אין / היה / לא היה שניתן להמירן ל-יש - מתפקדות כנשואים . תוכלו לזכור זאת : היה / לא ה > ה / א » ן < » ש = נשוא . ש » וך או הימצאות במקום ניתן להביע גם בלי המילה יש : לגיל ספר . הנחות בבתי הקולנוע לחיילים ולגמלאיכו . בתל-אביב בתי קולנוע רבים . אלה משפטים שמניים , שכבר פגשנו לעיל , והם מצויים יותר בלשון הכתובה — במשלב גבוה יותר . במשפטים כאלה ( צ " ש + צ '' י , ( בלי קשר לסדר המילים , צירוף היחס הוא הנשוא : לגיל , לחיילים ולגמלאים , בתל-אניב . 3 . 1 פסוקית נשוא את תפקיד הנשוא והנושא , כמו כל תפקיד במשפט הנתון , עשויות למלא גם פסוקיות . במשפטים שלעיל הנשוא הוא פסוקית . מבנה המשפטים מימין מביע הדגשה . המשפט המקביל להם , הבלתי מודגש , יהיה משפט פועלי רגיל : השביתות שיבשו את שנת הלימודים . פסוקית נשוא עשויה לבוא גם במשפט משוואה ( א = ב , ( שחלק ב שלו במשפט הוא פסוקית ( שני המשפטים משמאל . ( במשפטי משוואה כאלה בתפקיד הנושא באים שמות עצם מופשטים , שיש בהם תוכן , כגון : הרעיון , המטרה , הבקשה , הרצון וכדומה . ו 4 . פסוקית נושא במשפטים אלה הנושא הוא פסוקית , ואילו הנשוא יכול להיות כל אחת מן החלופות שהכרנו , כולל נשוא פועלי רגיל . רוב פסוקיות הנושא מסוג זה מתחילות במילות השעבוד מי ש , ... מה ש ,.. כל מי ש .... פסוקית נושא המתחילה במילית מה ש ,... מבטאת תוכן . " יש" במשמעות "צריך , " ראו עמ ' . 397
|
|