|
|
עמוד:374
. 2 פעליס המביעים גרימה , שייכות , מיקום , יצירה של חפץ או של תוכן ( שבר , שימח , העציב , הגביה , הרדים , שייך , נמצא , גר , עשה , בנה , יצר , התקין , המציא , חשב , שיער , החליט ) הם פעלים יוצאים . שני המשתתפים ההכרחיים ממלאים תפקידים של נושא ושל מושא . כשהדבר הנוצר הוא תוכן , כמו בפועלי חשיבה , המושא הוא פסוקית , בדרך כלל . . 3 פעלים המביעים תנועה ממקום למקום או העברה של חפצים או של רעיונות ושל תכנים ( נסע , הלך , טס , חזר , עבר , עלה , ירד , נתן , קיבל , לקח , מסר , העביר , קנה , מכר , אמר , ציין , הדגיש ) הם פעלים יוצאים , שיש להם שלושה משתתפים הכרחיים , הממלאים תפקידים של נושא ושל שני מושאים . כשהדבר המועבר הוא תוכן , כמו בפועלי אמירה , אחד המושאים הוא פסוקית , בדרך-כלל . במשפטים הבאים המושאים מופרדים מן התיאורים . החלק המוצרך סומן בקו . שימו לב למילת היחס שבראש החלק המוצרך ( המושא , ( לעומת מילות היחס השונות שבראש התיאורים , כלומר - משלימי הפועל שאינם מוצרכים . המושאים מוצרכים התיאורים בלתי מוצרכים הפקיד טיפל במסמכים ... במשרד / בערב / לפני שעה / במהירות / למרות השעה המאוחרת . נתתי את המסמך לפקיד ... בארוחת הבוקר / אחרי הצהריים / לפי דרישתו . ראיתי את צלליתה ... לפני שבוע / בחטף / דרך חלון המכונית / תוך כדי נסיעה . חששנו לבריאותו ... בשנה שעברה / בגלל המגפה . ד 8 . מושא > ש > ו ועקיף מילת היחס שבראש המושא היא מוצרכת . מושא ישיר הוא מושא שבראשו מילת היחס "את" או שניתן להוסיפה . "את" היא אחת ממילות היחס המוצרכות הנפוצות ביותר . למילית "את" יש כמה תכונות מיוחדות : . 1 היא באה רק לפני מושאים ( ולא לפני תיאורים . ( דוגמות קיבלתי את הספר . ראיתי את דינה . כתבתי את המכתב . . 2 כאשר המושא אינו מיודע , "את" נשמטת : קיבלתי ספה ראיתי נערה . כתבתי מכתב . . 3 אפשר לקשר את המושא ( הישיר ) ככינוי חבור לפועל , וכינוי זה ייחשב אף הוא מושא קיבלתע , ראיתנה ' כתבתנו . צורה זאת הייתה מקובלת מאוד בלשון המקרא , אך בימינו משתמשים בה מעט , ורק במשלב גבוה . המושא הישיר , נקרא כך כי הוא עשוי להתקשר אל הפועל ישירות , ללא תיווך של מילת היחס . שאר המושאים , שיש בראשם מילת יחס מוצרכת אחרת ( ולא "את ( " נקראים : מושא עקיף . את מילת היחס של המושא העקיף לא ניתן להשמיט , בדרך כלל . דוגמות : דיברתי עם דינה , הרופא הבחין בדלקת ; תתםנן בנוף , נהנינו מהטיול . אם בראש המשלים נמצאת "את , " או שניתן להוסיפה - אין ספק שלפנינו מושא ישיר . אולם אם יש בראש המשלים מילת יחס שונה , יש לבדוק בשאר הדרכים שהצבענו עליהן , שאין כאן תיאור . יש להיזהר כדי לא להחליף מושא בתיאור או להפך , כי מילות יחס אלה עשויות לעמוד גם לפני תיאורים . ממה נובע משחק המילים במימרה ?
|
|