|
|
עמוד:337
מבחינת המשמעות תפקידו של הנשוא אינו רק ציון הזמן , אך פועל "אמיתי , " כלומר פועל שניתן לשנות את זמנו , פועל "מפורש" ( בעתיד , בעבר או בדרך הציווי ) הוא תמיד נשוא במשפט . דוגמות : נשוא התקיימה ( תתקיים ) ישיבה חגיגית לכבוד יובל המדינה . נשוא נשוא כספי המפעל מופקדים ( יופקדו ) כל יום בבנק הקרוב , אך באותו יום לא נרשמה ( תירשם ) כל הפקדה . הנשואים האלה הס נשואים פועליים . האם יש גם פועל "לא אמיתי , " כלומר - פועל שלא ניתן לשנות את זמנו ? כאמור , כל פועל מפורש ( בעבר , בעתיד או בציווי ) הוא ללא ספק נשוא , אך אם יש במשפט צורת בינוני , רצוי לבדוק אותה . הבינוני ( פועל בהווה ) עשוי לשמש פועל או שם ( שם-עצם או שם-תואר . ( כאשר הבינוני משמש כפועל במשפט , ניתן לשנות את זמנו : פעם בשבוע הוא z 7 למרחקים ארוכים . פעם בשבוע הוא נבט למרחקים ארוכים . לעומת זאת , אם אותו בינוני לא ישמש כפועל , לא נוכל לשנות את זמנו : Y 2 מקצועי מתאמן חמש פעמים בשבוע . YH . * מקצועי יתאמן חמש פעמים בשבוע . במשפט זה המילה רץ אינה פועל אמיתי ואינה נשוא . במשפט זה הפועל האמיתי , כלומר הנשוא , can y מתאמן ( יתאמן . ( בחיפוש אחר הפועל במשפט צריך להיזהר ממילים , כגון : הרגשה , שמירה , דיבור , התקדמות . אלה אינן פעלים אלא שמות ( שמות פעולה . ( הראיה לכך היא שלא ניתן להטות אותן לפי זמן , אך ניתן להוסיף להן ביטויי שייכות : ההרגשה שלי , הדיבור שלו , ההתקדמות שלנו . למשל : ביום ההורים צוינה ( תצוין ) התקדמותך בלימודים , וזה שיפר ( ישפר ) לי מאוד את ההרגשה וחיזק ( יחזק ) את הרצון לעזור לך . המילים התקדמותך , ההרגשה אינן פעלים ולכן אינן נשואים . גם לצורות מקור ( לעזור , ללכת , לבדוק , להבחין , להתרגל ) אין זמן , ולכן הן אינן נשואים פועליים רגילים . ועוד בעיה , שעלולה להקשות על הבחנה בפועל אמיתי : יש פעלים , בעיקר בצורות סבילות , שאינם בשימוש בזמני העבר או העתיד . כדי לשנות את זמנם מוסיפים להם את פועל העזר היה . למשל , שינוי המשפט : הוא מבוקש על-ידי המשטרה לזמן עבר הוא : הוא היה מבוקש על-ידי המשטרה . כלומר , הוספת הפועל היה משנה את זמנו של הפועל הסביל , לפיכך מבוקש ( היה מבוקש ) הוא הנשוא במשפט זה . במשפטים שיש בהם פועל , הפועל הוא הנשוא , ומשפטים כאלה נקראים משפטים פועליים . בעברית רוב המשפטים הם פועליים , אך לא כולם . יש גם משפטים לא פועליים , כגון : מחר שבת . מתי היא רקדנית . בשלב זה נדגים את כל התופעות בתחביר בעזרת משפטים פועליים בלבד , ורק בהמשך נטפל גם במשפטים לא פועליים . א 0 . ו סיכום : מושגי יסוד שתי פנים לידע התחבירי : הבנה ויצירה . הידע התחבירי הנמצא במוחנו מאפשר לנו לצרף את היחידות הלשוניות למבנה בעל משמעות . הכרנו בפרק זה מושגי יסוד , שהם הבסיס ללימוד התחביר : חלקי דיבור וצירופים . חלקי הדיבור נחלקים למילות תוכן ( פועל , שם-עצם , תואר ותואר הפועל ) ולמילות תפקוד ( מילות יחס , מילות קישור , גם תווית יידוע , כמתים ועוד . ( בין הצירופים מנינו : צירוף פועלי ( אלב בבוקר הביתה , ( צירוף שמני ( רעידת אדמה חזקה בטורקיה ) וצירוף תוארי ( יפה מאוד . ( צירופים אלה נקבעים לפי הגרעין , ששאר החלקים בצירוף מתקשרים אליו . כן הזכרנו את צירוף היחס ( על השולחן , שלך , בגללו . ( ציווי בטקסט הפעלה , ראו עמי . 99 שמות פעולה בטקסט עיוני , ראו עמי . 50 משפטים פועל"ם ומשפטים לא פועל"ם , ראו עמי . 75 , 49
|
|