|
|
עמוד:132
אהבת פועלי הבניין / נענזי שנזר יום יום כשאת עוברת כאן בתשע אנו לך שורקים מן הסולם , ותאמיני לנו - זהו פשע שאת לא עוצרת מעולם . כשאת לובשת את השמלה האדומה אז בבניין לפתע צומחת עוד קומה , ולו ידעו הפיגומים לשיר כי אז שמעו אותם בכל העיר . את אולי קטנה אבל כתפנו איתנה וכל חיוך שלך אצלנו חג . יש לך פה עניין עם פועלי בניין שאוהבים אותך עד ראש הגג . האם זה שיר ? אם נוותר על חלוקת השורות ועל הניקוד בשיר - בוודאי יאבד מן המראה השירי שלו . ובכל זאת , יש משהו המייחד את השיר מעבר לצורה החזותית . גם אם נקרא את הטקסט לאחר ש"קלקלנו" את צורתו החזותית , נחוש שיש בו משהו "שירי" ומיוחד . מדוע ? ייתכן שאנו מזהים שיר בגלל הקצב שבו , או בגלל הצלילים שבו ( בשיר "עטור מצחך : " ךך / אח / מלאך , קןשה / אשה . ( אולי אנו מזהים שיר בגלל הלשון הציורית שבו ( למשל : שוכנת נפשי בין כותלי ביתך . ( כלומר , מה שמאפיין שירים , חוץ מהצורה החזותית שלהם , הוא קצב , צלילים חוזרים ומשחקי לשון . אלה מצויים הן בשירי משוררים והן בשירי פרסומת . נוסף לכך , לשון השיר הרבה יותר אישית , סובייקטיבית ( אינני , לא הייתי , מצחך , תהיי ) מאשר הלשון בטקסטים של מידע , של מאמר עיוני או של הפעלה . בטקסטים אלה הלשון מנסה לייצג באופן המדויק ביותר את המציאות או את הרעיונות , והיא מנסה להיות חד משמעית ככל האפשר . לעומת זאת בשיר , הלשון משאירה לפעמים מקום נרחב לפירושים , להסתכלות אישית , לא מוחלטת ויחסית על הדברים . לדוגמה , בשיר "עטור מצחך" חוזר המשפט אינני זוכר אם כתבו כך בשיר / אינני זוכר אם חרזו כך בשיר . לשון השיר משאירה את המשמעויות לא ברורות , לא חדות , לא מדויקות לכאורה , בניגוד ללשון בטקסטים מסוגות אחרות , אלא דווקא עמומות במתכוון . הסיבה לכך היא שהשיר הוא מרוכז ותמציתי , אומר הרבה במילים מעטות , ולעתים קרובות מוסר רגשות , תחושות והגיגים אישיים . באותו עניין - על קוצו של פסיק המשורר והמחזאי הבריטי יליד אירלנד אוסקר ויילד ( 1900-1854 ) סיפר כי פעם בילה בוקר שלם בעבודה על אחד משיריו והוסיף לו פסיק . מאוחר יותר , בילה אחר צהריים שלם בעבודה על אותו השיר , ומחק את הפסיק . גם הוא הרגיש , כנראה , שבשיר יש חשיבות רבה לכל מילה , לכל אות ולכל תג ותו - גם לפסיק וגם להעדרו . א 6 . סיכום : סימני היכר יש סוגים רבים ושונים של שירים , בהתאם למשתנים אלה.- המטרה שלשמה נכתבו : להעברת רגשות , לתפילה , למסיבה , לשעשוע ובידור או לפרסום מוצרים ; לביצועם הצפוי.- קריאה לפני קהל , קריאה אישית , הלחנה וזמרה , התקופה , המקום והתרבות שבהם צמחו השירים ושבהם חיו המחברים , הקוראים או המאזינים לשיר . לנמען - הקורא , יש תפקיד חשוב ביותר בסוגת השיר . בתהליך הקריאה ( או ההלחנה , הזמרה ) הוא ממשיך ליצור את השיר . משלים פערים , מפענח , מפרש , פותר את "חידת השיר , " מתרשם , מתרגש . בשירים אישיים יש גם נוכחות חזקה של המוען , אך אין זה אופייני לכל השירים . את השיר הכתוב קל לזהות אפילו לפי צורתו החזותית , לפי המבנה הנראה לעין : לפי אורך השורות הייחודי , לפי החלוקה לבתים , לפי הניקוד המסומן ועוד . אך לא די בצורה החזותית - בשיר חשובים מאוד הצלילים , הקצב , הלשון הציורית , משחקי המילים , הרמזים ולעתים גם העמימות המכוונת במשמעות המילים . בחלק מסימני ההיכר האלה נעסוק בפרקים הבאים .
|
|