|
|
עמוד:122
התבוננו במכתב הרשמי שלעיל : המוען מופיע כאן בריבוי , בצורת המןברים ( אנו מודים , אנו יודעים . ( צורה זו מופיעה במכתבים רשמיים , מאחר שבמכתבים אלה המוען מייצג לעתים קרובות מוסד או חברה , ולא רק אדם יחיד . גם הפנייה לנמען נעשית לפעמים בריבוי ( לכם , על הזמנתכם . ( הסיבה לכך היא שהנמען הוא חברה או מוסד , או שאלה נמענים אנונימיים רבים . תופעת הפנייה לנמען בלשון רבים נמצאת גם בטקסט ההפעלה , שבו כמו בחלק מן המכתבים הרשמיים , הפנייה היא לנמענים לא מיכרים . הפנייה בריבוי נעשית גם כאשר רוצים להימנע מפנייה בלשון זכר או נקבה בלבד - הפנייה בלשון רבים מתאימה לשני המינים כאחד . יש קשר בין כמות הביטויים שמתייחסים למוען ולנמען לבין תוכנו של המכתב . למשל , במכתב שעיקרו הבעת רגשות , יש ביטויים רבים המייצגים את המוען . יהיו בו כינויים רבים בגוף ראשון ( המךבר , ( משום שהוא כותב על מה שהוא עצמו מרגיש . מכתבים שעיקרם בקשה , דרישה , תלונה , הבטחה , הסכמה או אי הסכמה - ממוקדים יותר כנמען . במכתבים כאלה נמצא ביטויים רבים שמייצגים אותו . ביטויים אלה יופיעו בגוף שני ( נוכח . ( אך בשני סוגי המכתבים , שני השותפים לתקשורת מיוצגים : המוען והנמען . באותו עניין : כבודו מוזמן לפני שנים היה מקובל במכתבים רשמיים להימנע משימוש בגוף הנוכח בפנייה לנמען , והכותבים נקטו גוף שלישי , גוף הנסתר . במקום לכתוב : שלחתי לך מכתב , כתבו שלחתי לו מכתב ; או שלחתי מכתב לכבודו ; במקום לכתוב אתה מוזמן , כתבו הוא מוזמן או כבודו מוזמן . גינוני הרשמיות האלה והביטוי הלשוני שלהם באו ללשון העברית משפות אירופיות ( כמו הגרמנית , הרוסית , הצרפתית , ( שבהן הפנייה בגוף שני ( הנוכח ) הייתה מקובלת רק בין אנשים קרובים . מכאן גם אפשר ללמוד שצורתו ולשונו של מכתב רשמי במיוחד , הם פועל יוצא של תרבות ונוהג התלויים במקום ובתקופה . חשוב להכיר את המוסכמות המקובלות בחברה כדי לא לפגוע , לא לעורר גיחוך ולהיות מובנים כראוי . ג 3 . כינויים ומשלב לשוני בעברית ניתן לפעמים לבחור בשתי דרכים מקבילות בכינויי הגוף . אפשר להשתמש בכינוי ככינוי פרוד , או ככינוי חבור . לדוגמה , מכתבך או המכתב שלך - כינויים של שייכות , אשאלכם או אשאל אתכם - כינויים של מושא . במקרים אלה שבהם ניתן להשתמש בשתי הצורות , בכינוי חבור או בכינוי פרוד , והכותב יכול לבחור בין הצורות , הכינויים יוצרים הבדלים בצורות הביטוי , הבדלים במשלב לשוני . השימוש בכינויים פרודים או חבורים מבטא רצון להגביה או להנמיך את הלשון , כלומר : הוא מבטא את הבחירה של הכותב במשלכ הלשוני . הכינויים הפרודים נפוצים יותר בלשון הדבורה ובלשון כתובה נמוכה יחסית . לעומת זאת , הכינויים החבורים מצויים מעט מאוד בלשון הדבורה , ויותר בלשון הכתובה . צורות חבורות כגון . עבודתי נשלחה בדואר - אופייניות יותר למשלב גבוה , וכך גם - נשמח לראותכם בקרוב . לעומת זאת צורות כגון העבודה שלי נשלחה בדואר , נשמח לראות אתכם בקרוב - אופייניות למשלב לא גבוה וללשון דבורה . הכינויים החבורים מגביהים את הטקסט הכתוב . המשלב הלשוני של המכתב הרשמי גבוה בדרך כלל מן המשלב של המכתב האישי , ולכן במכתב הרשמי נמצא לעתים קרובות כינויים חבורים . לעומת זאת , המכתב האישי הוא בעל אופי חברי , קרוב יותר ללשון הדבורה , ולכן נמצא בו יותר כינויים פרודים . צורת הדיבור שלנו בשיחה יוס יומית עם חברים , בני משפחה ושכנים - שונה מצורת הדיבור בנאום חגיגי לכבוד בר מצווה , למשל . אנו חשים צורך לשנות את צורת הדיבור בהתאם לשוני בנסיבות באופן אינטואיטיבי , ואף עושים זאת בלי לחשוב על כך . הבדלים דקים אלה בין צורות הביטוי קיימים גם בכתיבה . כתיבת מכתב או פתק לחבר שונה מכתיבת מכתב למורה , למנהל או למערכת עיתון . כשם שבחירת הנייר ואמצעי הכתיבה משתנה ממכתב אישי למכתב רשמי , כך משתנה גם בחירת המילים והניסוח . הלשון שבה משתמשים תלויה בנסיבות התקשורתיות : האם מדברים או כותבים , היכן עושים זאת ומהו המעמד שבו עושים זאת . הלשון תלויה גם ביחסים שבין המוען לנמען - מי הכותב , מי מקבל המכתב , האם מדובר בחברים או בכתיבה לגוף רשמי ? הבחירה בלשון תלויה בגורמים נוספים : מטרת הכתיבה והתוכן . כינויים ב 0 קס 0 עיוני , ראו עמי ; 48 כינויים בטקסט שיוק סיפור , ראו עמי ; 74 כינויים וגופים , ראו עמי . 172
|
|