|
|
עמוד:101
המילים יש , רצוי , ניתן , אין , אסור , מותר , מומלץ , אפשר , כדאי הן הנשוא במשפטים כגון אלה , והן מתייחסות לפועל במקור ( המקור או הנושא . ( מה הן מוסיפות לפועל במקור ? מה ההבדל בין ההוראה הראשונה שבדוגמאות הבאות לבין אלה שאחריה ? להשקות פעמיים בשבוע . רצוי להשקות פעמיים בשבוע . יש להשקות פעמיים בשבוע . כדאי להשקות פעמיים בשבוע . מותר להשקות פעמיים בשבוע . מומלץ להשקות פעמיים בשבוע . אפשר להשקות פעמיים בשבוע . עליך להשקות פעמיים בשבוע . המילים הנוספות ( יש , מותר , אפשר ( ... מייצגות את אופיו המודאלי של טקסט ההפעלה . הן מתקשרות לפועל במקור , ומביעות את עמדתו , את שיפוטו , את סמכותו ואת הערכתו של המוען ביחס לפעולה . כלומר , הוספת המילים האלה מגוונת את ההוראה מבחינת יחסי מוען נמען , ומבחינת מידת התוקף והסמכות שבהוראה . כיוון שזהו פן חשוב במתן הוראות ההפעלה , תבנית משפט זו נמצאת הרבה בטקסט הפעלה . ג 5 . נושא סתמי לפעמים מופיעות בהוראות צורות של ב » נונ > זכר וביט . הן נפוצות מאוד , למשל , בספרי הבישול ובהוראות משחק . לדוגמה , בהוראות למשחק קלפים : טורפים היטב את שתי החפיסות יחד , ומחלקים לכל משתתף 5 קלפים . את היתרה מניחים במרכז השולחן ... צורות בינוני זכר רבים כאלה משמשות בעברית , כאשר אין אומרים באופן מפורש מיהו עושה הפעולה . במשפטים כאלה הנושא "סתמי , " כלומר בלתי מפורש - לא ברור מיהו הנושא . מצד אחד "הסתמיות" של הנושא מתאימה לטקסט ההפעלה , שבו הנמען הוא אנונימי . אבל מצד שני , בהוראה צריכה להיות פנייה כלשהי לנמען . אכן אין כאן הוראה ממש המופנית אל הנמען , אלא בדרך עקיפה , כאילו נאמר : "כך נוהגים לעשות כל האנשים , ולפיכך מומלץ שכך תנהגו גם אתם " . משפטים עם נושא '' סתמי" אינם מתאימים לכל סוג של יחסי מוען נמען , מבחינת הסמכות של המוען ביחס לנמען . האם ניסוח ההוראה עם נושא " סתמי" יכולה להתאים גם להוראות מחייבות כמו בדוח משטרתי , למשל ? האם השוטר יכול לרשום משלמים את הקנס תוך 90 ימים מקבלת הודעה זו ? הנושא הסתמי , כמו דרך הציווי ודרך המקור , גם הוא מבנה מודאלי , מבנה היוצר דקויות של כוונה וגישה מצד נותן ההוראה . צורות מקור בטקסט עיוני , ראו עמי . 52 נושא סתמי , ראו עמי . 363 ו מתוך ; הגדה של פסח . הוראות בהגדה של פסרו , בלשון נושא סתמי .
|
|