|
|
עמוד:58
בעוד שני תהליכים אלה מתרחשים , התחבר אליהם בתחילת שנות ה 90 התהליך השלישי - העלייה הרוסית הגדולה . תוך מחצית עשור הכפילה עלייה זו את מספר המהנדסים והמדענים בארץ , הביאה את היקף הקהילייה המדעית טכנולוגית לגודל קריטי והפכה את ישראל לאחת המדינות העשירות בעולם במשאבי אנוש הנדסיים ומדעיים . עלייה זו נקלטה ברובה על ידי התעשייה ונתנה דחיפה לצמיחה התעשייתית הכלכלית . לבסוף , באותה עת ממש , מתחיל תהליך השלום שפותח לרווחה בפני ישראל את כל שוקי העולם . נפסק החרם הערבי המזיק , ישראל הופכת ארץ מועדפת להשקעות , והחברות המפותחות ביותר בעולם באות אלינו כדי לנצל את היכולת האנושית טכנולוגית מדעית יזמית של הישראלים , ולהיות שותפים בפריחה התעשייתית הישראלית . ?? ? ארבעת התהליכים הללו יחדיו - מיזוג המדע והטכנולוגיה המביא לדף חדש בהתפתחות התעשייתית האנושית ; הזנת היכולת הטכנולוגית צבאית שלנו לצורכי השוק האזרחי שהביאה להתחלת פיתוח תעשיית ההיי טק הישראלית ; העלייה הרוסית שהגדילה משמעותית את משאבי האנוש במדע ובטכנולוגיה ; ותהליך השלום שפתח בפנינו את שוקי העולם - יוצרים את חלון ההזדמנויות הנדיר וההיסטורי . עלינו ועל ממשלת ישראל מוטלת החובה להבטיח שחלון ההזדמנויות לא ייסגר , חלילה , ושנמצה אותו במלואו . ?? ? מה צריך לעשות כדי למצות את מלוא הפוטנציאל שלנו ? עלינו למצות מתוכנו את מלוא הפוטנציאל המדעי טכנולוגי ולעודד את בני הנוער , בנים ובנות , בעלי יכולת ללמוד הנדסה ומדע , לעשות כן . כי , כפי שהתעשייה חוזרת ומתריעה , מספר בוגרי האוניברסיטה בהנדסה ובמדע הדרוש לתעשייה יספיק בקושי לשימור הקיים . ההערכה כיום מצביעה על מחסור חמור באלפי מהנדסים בשנת . 2000 ביוזמת התעשייה , אליה הצטרפו הטכניון והאקדמיה בכלל , והממשלה , הוחל במסע שכנוע רחב היקף בקרב הנוער יוצא צבא , ללמוד הנדסה ומדע . המסר שהופנה אליהם היה פשוט , כן ואמיתי : "עתידכם האישי ועתידנו הלאומי נמצאים בטכנולוגיה ובמדע . לא במשפטים , לא במינהל עסקים תואר ראשון , לא בראיית חשבון ולא בשום מקצוע אחר . אם אתם בעלי כישורים ללמוד הנדסה ומדע - בואו אלינו . " התוצאה : גידול דרמטי בהיקף ההרשמה ללימודי מקצועות ההנדסה והמדע , במיוחד במדעי המחשב ובהנדסת חשמל , ולראשונה מאז עשור , מסתמן שינוי במגמת הירידה בעניין שגילה הנוער בהנדסה ובמדע ( הטכניון קלט כבר השנה 35 % יותר סטודנטים מאשתקד . ( מסע שכנוע זה חייב להימשך , מאחר שאנו רחוקים עדיין ממיצוי היכולת הטמונה בנו . דגש מיוחד יש להציב על אוכלוסיית הנשים , המהוות מאגר פוטנציאלי עצום שאינו מנוצל , על בוגרי ישיבות תיכוניות , על האוכלוסייה הערבית ואף על האוכלוסייה החרדית . כדי שהמסר יועבר לסטודנטים באופן מוחשי , חייבים להעמיד לרשותם מערכת נדיבה של מילגות והלוואות לשכר לימוד ולמחייה . אסור שמניע כלכלי ימנע לימוד הנדסה ומדע במדינת ישראל , ולו מנער אחד או מנערה אחת . ואולם , אין בכך די . זה לא מספיק להביא את בני הנוער ללמוד הנדסה ומדע . צריך לאפשר לצעירי ישראל לקבל את החינוך ההנדסי מדעי הטוב שבעולם . על מנת לעשות זאת יש לאמץ מדיניות לאומית המעדיפה בצורה ברורה וחר משמעית את החינוך וההכשרה של מהנדסים ומדענים . המשאבים המוענקים כיום לתחום זה אינם מספיקים ואנו מנסים להשלים את החסר בגיוס כספים פילנתרופי . אך אסור להשאיר את עתיד המדינה לרצונם הטוב של תורמים וידידים . זהו צורך לאומי שהמערכת הממשלתית חייבת לספק אותו , כי עתיד המדינה תלוי בכך . זאת ועוד . למדינת ישראל אין כיום מדיניות טכנולוגית ארוכת טווח הבאה לטפח טכנולוגיות חדשניות לטווח הבינוני והארוך שיתממשו במחצית הראשונה של המאה ה . 21
|
|