עמוד:48

ג 5 . רמיזות אמצעי לשוני נוסף שיוצר קישוריות הוא הרמיזות הדקדוקיות . בקטע הבא , השם אצות מייצג את נושא הטקסט . המילה אצות ( עם יידוע ובלעדיו ) סומנה בקו כפול , ואילו כל הרמיזות - הכינויים המחליפים את המילה אצות - סומנו בקו . קראו את הקטע , והפעם שימו לב לרמיזות - כיצד הן קושרות בכל פעם אל האצות . כ 100 מינים של אצות משמשים באופן ישיר כמזון לבני אדם . השימוש באצות כמזון נפוץ בעיקר במזרח הרחוק . גם בארץ ניתן לרכוש אותן , ובארצות הברית אפשר להזמין משלוחים באמצעות האינטרנט . האצות אינו נחשבות כמעדן אצל רוב אנשי המערב , אך בשל ערכו התזונתי והמינרלי הגבוה , ובשל הטעם והמרקם המיוחד שלהן מוסיפים אותן למאכלים שונים . יוצאת מן הכלל היא יפאן , ששם האצות הן מאכל עממי מקובל . האצות בע כשרות , פרווה , מה שמקל על הוספתו למוצרי מזון רבים . לאצות יש ערך תזונתי מועט , משום שאת רוב הפחמימות שבהו האדם אינו מסוגל לעכל . חשיבותו הבריאותית היא בשל המינרלים והוויטמינים שבתוכו , וכן כמוצר דיאטתי . נראה שהאצות 10 מזון העתיד . ) ? שם . ( הקישוריות בקטע נוצרת על ידי חזרה על השם אצות וכן על ידי רמיזות . הרמיזות ( או "האזכורים ( " הן מילים או צוךנים המרמזים למה שכבר נזכר קודם ולמה שעוד יוזכר בהמשך . במקרים רבים הכינויים , כלומר כינויי הגוף וכינויי הרמז , כמו.- הוא , היא , הם , הן , זה , זו , אלה , מהווים רמיזות . גם כינויי השייכות ( ערכן , הוספתן , שלהן ) וכינויי מושא ( להזמינך ) משמשים כרמיזות למה שכבר הוזכר או למה שעוד יוזכר , וכך הם קושרים ומחברים בין העניינים השונים . כל אלה הם תחליפי שם הרומזים לשמות מפורשים שנזכרים בטקסט . לפעמים יש רמיזה למשפט שלם , למשל , מה ש ... רומז למשפט שלפניו ; האצות הן כשרות , פרווה , מה שמקל על הוספתן ... לפי מה יודעים לאיזה חלק מהטקסט מתקשר הכינוי ! ידיעה זו נבנית הן לפי המשמעות של הטקסט , הן לפי ההתאם הדקדוקי . ג 6 . התאם ההתאם מסייע לגלות את הקשרים בטקסט , כגון הקשר בין שמות העצם לבין פעלים ותארים המתייחסים אליהם . האצות אינן נחשבות כמעדן אצל רוב אנשי המערב , אך בשל ערכן התזונתי ... במשפט זה יש שמות עצם שונים : אצות , מעדן , אנשי המערב , ערך , ועוד . ההתאם עוזר לדעת במה מדובר . המילה האצות היא בנקבה / רבות , וגם המילים אינן , נחשבות , ערכן מתייחסות לנקבה / רבות ומתאימות למילה אצות . הקשר בין שם העצם לבין תחליפיו הרבים , הרומזים אליו , גם הוא ברור מאוד בזכות ההתאם הדקדוקי ביניהם . ג 7 . הקבלות לעתים היסוד הלשוני המקשר בין חלקי הטקסט איננו גלוי לעין - כמו מילות קישור , רמיזות או כינויים - ובכל זאת הוא קיים בעזרת הקבלה בין מילים , בין איברים , בין פסוקיות וגם בין משפטים ובין קטעי טקסט גדולים . קישוריות הנוצרת על ידי הקבלות נפוצה בטקסטים עיוניים . ההקבלה יכולה להופיע בתוך משפט . במשפטים כוללים יש יחס של הקבלה בין החלקים הכוללים . לדוגמה , במשפט : לעתים קרובות חיים באותו הבית : סבא , בניו הנשואים ובני משפחותיהם . בין הנושאים הכוללים ( סבא , בניו הנשואים ) אין מילת קישור כלשהי , אבל המבנה התחבירי של החלקים הכוללים יוצר בין החלקים קשר הדוק . זהו קשר של הוספה בין החלקים המקבילים , כאילו נאמר ; סבא ובניו הנשואים . זהו גם קשר בין כל אחד מהם לבין הנשוא של המשפט - כל אחד מהם וכולם יחד חיים באותו הבית . הקבלות עשויות להופיע גם בין חלקים גדולים יותר של הטקסט : בין איברים , בין משפטים או פסקות . למשל , בקטע מידע המונה את יתרונות השחייה בברכה , כל משפט או פסקה יכולים לעסוק ביתרון אחר , במקביל . הקישוריות נוצרת על ידי כך שכל המשפטים או הפסקות מתייחסים אל האמירה הכללית לשחייה בברכה יש יתרונות . לפעמים יש בטקסט הקבלה במבנה של קטעים , במבנה של סעיפים שלמים ואף במבנה של פרקים . למשל , בספר זה שאתם מעיינים בו עכשיו יש הקבלות רבות בין חלקי טקסט גדולים מעבר למשפט - הקבלות בתוך כינויים בתורת הצורות , ראו פרקזם ב ( ענד , ( 169 ד . ( 186 ) כינויים כמשלימ שם עצם , ראו עמ' . 383 התאם , ראו גם עמי . 361 חלקים מקבילים במשפס , ראו עמי . 343

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר