|
|
עמוד:467
פירוש רש - > " רש"י ( ר' שלמה יצחק ) כתב את פירושיו למקרא בעברית בהירה ומדויקת , שהיא בעיקר עברית של חז"ל , והיא מלווה פה ושס במליצות מקראיות . הוא פירש מילים גם בדרך של תרגום לצרפתית של תקופתו , ולפעמים - לגרמנית עתיקה . הלשון הרבנית מיוצגת בפנקסי קהילות יהודיות , בשאלות ותשובות ( שו '' ת ) - שאלות בנושאי הלכה שנשלחו לרבנים , ושהרבנים השיבו עליהן באגרות , בפסיקות של רבנים . שפע מכל התעודות האלה ממקומות שונים בעולם מהווה אוצר גדול של לשון עברית כתובה מימי הביניים ועד תחיית הלשון ( ולמעשה , עד היום הזה . ( לשון זו שואבת מכל המקורות - מלשון המקרא ובייחוד מלשון חז"ל ומן הארמית התלמודית . יש בה שימוש בו ' ההיפוך המקראית אך גם במילים ארמיות , וגם - שימוש רב בראשי תיבות ובקיצורים , שמקורם בספרות התלמודית ובמסורה . יש בה אפילו עקבות של עברית משוערכת בגלל כתבי הרמב"ם וכתבים אחרים , שהיו ידועים בכל הקהילות . יש בה גם השפעה של שפות המקום : תחילה של גרמנית עתיקה , ואחר-כך של היידיש ושל שפות אחרות , שהיו דבורות במקום מגוריהם של הכותבים . בעברית של המאה ה18- וה19- יש שני זרמים מנוגדים , ושניהם השפיעו בסופו של דבר על עיצוב העברית החדשה : הלשון החסידית ולשון ההשכלה . על אף ששתיהן נכתבו באותה התקופה , ולפעמים כמעט באותו אזור גיאוגרפי , הן שונות מאוד . המקורות הכתובים של הלשון החסידית היו סיפורי החסידים . סיפורים אלה סופרו בעל פה על ידי הבעל שם טוב ( הבעש"ט ) וכן על ידי הרבי נחמן מברצלב ועל ידי רבים אחרים . לשונם הייתה בעיקר היידיש . מאוחר יותר הם זכו לתפוצה גדולה מאוד בכתב - ביידיש וגם בעברית . אפשר לראות בלשונם , הלשון החסידית , המשך מסוגנן ללשון הרבנית מבחינת שאיבתה מכל המקורות : מקרא , חז"ל , תפילה , הלכה . סיפורים חסידיים רבים מתרחשים במקומות מגוריהם של היהודים , ולכן נכנסו לתוכם גם הרבה מילים מן היידיש או משפות המקום , ובעיקר מילים שמתארות פריטים מתוך המציאות של התקופה . פירוש רש " לדברים א , א . שימו לב למאפיינים : של , ש , אלו , ני בסוף מילה שנלקחו מלשון חז"ל . לשון חסידית בסיפורי הבעש"ס . שימו לב לצורות ה ; ה מתפחד , ש , פ 1 תחין ו 0 וגךין - על דרך לשון חז"ל , ולחריגות בהתאם ( זכר / נקבה . ( ? מתוך 6 ' ; נח > הנעל שס . 3 ) 0
|
|