|
|
עמוד:309
4 . 1 אנלוגיות בין גזרות ל"י-ל"א הגזרות ל"י ול"א הן גזרות דומות , והדמיון ביניהן ניכר בצורות שונות : שתה - מצא , נבנה - נכלא , השקינו - המצאנו , פונה - קורא , מבטא - משנה . לכאורה , אין קושי להבחין ביניהן , משום שבגזרת ל"א הא' כתובה גם כשהיא נחה ( מצא , נכלא , ( אבל בהגיית המילים יש דמיון . בחלק מן המקרים חל עירוב בין שתי הגזרות - מילה מגזרה אחת נעשית דומה לגזרה האחרת , ואז ההבחנה קשה יותר . העירוב בין הגזרות נובע מאנלוגיה ( כלומר - השוואה , הקבלה ) מגזרה אחת לאחרת . בדרך כלל , אנלוגיה מתרחשת , כאשר יש דמיון כלשהו בין שתי צורות . מתוך דמיון זה נוצרות אנלוגיות גם לצורות אחרות , לא דומות . למשל , צורות הבינוני הפעול של ל"י הן = גלוי , שרוי ( י' עיצורית . ( בגזרת ל '' א הצורה צריכה להיות כמו קפוא , אבל מילים , כגון : נשוי ( נ'ש'א , ( ' מצוי ( מ'צ'א , ( ' "התחפשו" לגזרת ל"י בגלל אנלוגיה . וכך קרה גם למילים אחרות : בצורות הפועל , כגון : השתניתי , נגליתם התנועה e נוצרה מכיווץ של דיפתונג . בפועלי ל"א אין כלל דיפתונגים , ובכל זאת גם בהם נמצאת התנועה : e נמצאנו , הבראת , מילאתם , התמצאנו , ונראה שגם כאן נוצרה אנלוגיה . האנלוגיה פועלת גם בכיוון ההפוך , כלומר ל"י נראים כמו ל"א : כדי לדעת מהו השורש במקרים של אנלוגיות כאלה , רצוי לברר לפי קשרי המשמעות למילים אחרות . למשל : משואה - נדע לאיזו גזרה היא שייכת , אם ניזכר במשפחת המילים שלה : שוה , השתוינו , השויתי , שווי-משקל , בכל אלה האות הנחה היא י' או ה , ' וזהו סימן ברור לכך שהשורש הוא ש'ו'י . ' לפיכך המילה " משואה" גזורה מן השורש ש'ו ' י' גזרת ל"י , וצורת המילה נובעת מאנלוגיה לגזרת ל"א . באותו עניין - אל תירה ! מעשה שהיה במטווח לחיילי מילואים מירושלים בשעת יריות 'חיות' קרא המפקד לאחר היורים : " אל תירה " ! וביטא , tira כמקובל בטעות ( צריך לבטא . ( tire היורה , מפקח חינוך , היודע פרק בדקדוק , שמע 'אל תירא ' ! והוסיף לירות באומץ לב . לאחר שהמפקד שנה ושילש והזהיר , והיורה לא 'נשמע' - ניגש אליו וגער בו בשצף קצף.- 'הרי אמרתי לך : אל תירה ' !( tira ) 'אינני ירא , ' השיב היורה בשלוות נפש . אכן , מוות וחיים ביד הלשון . « cf , ctrrrt fn « 0 en * m ? אנלוגיה בין ל"י-ל"א בלשון חז"ל , ראו עמי . 341 ממה נובעת דו המשמעות בשני משחקי הלשון הללו ?
|
|