|
|
עמוד:288
פוק א : מושגי יסוד א . ו פעילות הכנה א . מצאו בהזמנה את השורש במילים : הזמנה , תיערך , נשמח , אורחינו , השתתפותכם . ודאי מצאתם בקלות שורש בן 3 עיצורים בכל מילה . ב . נסו למצוא את השורש במילים : הגיע , מצוות , בואו , לחג , מסבה , לךאותכם , הודיעו . אולי התקשיתם במציאת השורשים של מילים אלה . בכולן שני עיצורי שורש ברורים הגיע ( ג'ע , ( ' מצוות ( צ ' ו ( ' בואו ( ב'א ( ' לחג ( ח'ג (' מסבה ( ס'ב , ( ' לךאותכם ( ר'א , ( ' הוךיעו ( ד'ע . ( ' אך מהו העיצור השלישי בכל מילה ? בחלק זה נכיר שורשים "לא שלמים" - שאחד העיצורים בהם נעלם או משתנה , ולכן קשה יותר לזהותם במילה . א 2 . שורש ב " שלמים" השורש הוא אחד מצורני הגזירה החשובים ביותר בעברית . רוב המילים ( פעלים , שמות ותארים ) בעברית בנויות משורש ומתבנית . במילים רבות השורשים הם בני שלושה עיצורים או ארבעה עיצורים : פגשתי , נפגיש , נפגשנו , פגישה , מפגש , פגוש - שורש תלת-עיצורי : פ'ג'ש' ארגן , התארגנו , מארגן , ארגון , התארגגות - שורש ארבע-עיצורי : איר'ג'נ' שני שורשים אלה מופיעים בשלמותם בכל המילים הבנויות מהם . כלומר - בכל מילה ( פועל , שם , או תואר ) ניתן לראות בכתב , להגות ולשמוע את כל עיצורי השורש . קבוצת השורשים , שכל עיצוריהם נשמרים במילה בשלמותם נקראת : "גזרת השלמים . " בעברית בת ימינו זאת הקבוצה הגדולה ביותר . בדרך כלל , אין קושי לזהות במילה שורש מגזרת השלמים , כי התבנית שומרת על צורתה וגם כל עיצורי השורש נשמרים . אולם יש גם שורשים אחרים , שאחד מן ההגיים שלהם עשוי להשתנות או להיעלם . במילים חגיגה , לחגג , רואים ושומעים שלושה עיצורי שורש ( ח'ג'ג ( ' אך במילים לחג , חג - רק שניים . במילים ןךיעה , יודע , רואים שלושה עיצורי שורש ( י'ד'ע ( ' אך במילים הוךיעו , דעי יש רק שניים . שורשים כאלה אינם שייכים לגזרת השלמים , כי הם אינם נמצאים בשלמותם בכל המילים . שורש כזה קשה יותר לזהות , משום שעיצורי השורש מופיעים רק בחלקם , ומשום שהתבנית השלמה משתנה . יחידה זו עוסקת בגזרות . רבות מן התופעות שנלמד כאן מוכרות לכם מתהליכים שנלמדו ביחידה "תהליכי הגה וצורות . "
|
|