|
|
עמוד:251
אבל ב"מנגינה" שבדיבור יש לא רק עליות וירידות , אלא עוד שימושים מגוונים בקול : חלקים שנאמרים בקול רם או בקול שקט יותר , הפסקות קצרות או ארוכות יותר בין המילים או בין חלקים ארוכים יותר וכדו . ' לכל אלה - אין סימון מדויק בכתב , אך סימני הפיסוק מרמזים עליהם . ד 8 . סיכום : הברה והטעמה הברה היא קבוצת הגיים ברצף הדיבור , ההגויים בנשיפה אחת של אוויר . גרעין ההברה הוא תנועה ואליה נלווים עיצור אחד או יותר . הברה שמסתיימת כעיצור היא הברה סגורה , כמו ההברות במילה מג-רש . הברה שמסתיימת בתנועה היא הברה פתוחה , כמו ההברות במילה ב-כי-נו . הבחנו בין החלוקה הטבעית להברות לבין החלוקה הדקדוקית , המושפעת לפעמים מן המבנה הצורני של המילה ולא ממה שאנו הוגים בפועל . התופעות שיש לשים לב אליהן בחלוקה הדקדוקית להברות ובקביעת סוגן הן : מכפלים , חטפים , סוגי השוואים , פתח גנוב , אותיות אהו"י , צירה מלא , ע' בסוף הברה . הטעמה היא הגייה ביתר עוצמה ( לחץ . ( המקום המוטעם במילה קרוי : הברה מוטעמת . אם זאת ההברה האחרונה במילה , הרי זו הטעמה מלרעית ( מחשב , ( ואם זו ההברה הלפני אחרונה , הרי זאת הטעמה מלעילית ( מקלדת . ( הנגנה היא "המנגינה" של המשפט : לפעמים היא עולה ( במשפטי שאלה או בפסוקיות תנאי , ( ולפעמים היא יורדת ( במשפטי חיווי או ציווי . ( פעילויות תרגול : הברה והטעמה פעילויות בנושא : הברות , חלוקה להברות , פתוחה וסגורה ( חובה : ( 2 , 1 . 1 דגש חזק משפיע על החלוקה הדקדוקית להברות . דגש חזק בעיצור מייצג מכפל של העיצור ( עיצור כפול , ( ובחלוקה להברות הוא מוכפל : בשלו - ב - ^ שלו , ספר - ספ-פר . א . חלקו להברות את המילים הבאות : שת ? נו , משדרת , התלבטות , הודיעה , נידת , תירות , הבאתי , עקןרון , מבטחים , דךןז , בטוליס , מתחבאים , שיחה , התאמה , בגוד . כ . ציינו מעל כל הברה את סוגה - פ - הברה פתוחה , ס - הברה סגורה . . 2 מבנה ההברה א . לפניכם שלושה הרכבים אפשריים של מבנה הברה בעברית . הביאו מן המילים לעיל 4 דוגמות לכל הרכב . . 1 עיצור + תנועה . 2 עיצור + תנועה + עיצור . 3 עיצור + עיצור + תנועה + עיצור ב . אם מצאתם הברות שיש בהן 2 עיצורים אחרי התנועה - רשמו . . 3 בשירה השקולה יש חשיבות רבה למבנה ההברות , למספרן ולהטעמתן . ספרו בשיר "מקהלה עליזה" בעמ י 143 כמה הברות יש בכל שורה . האם מספר ההברות בשורות החורזות זהה ?
|
|