|
עמוד:248
פוק ד : הבוה והטעמה ד 1 . הברות יחידת הצליל הקטנה ביותר בלשון היא הגה ( עיצור או תנועה , ( אבל בדיבור הטבעי איננו הוגים בדרך כלל יחידות קטנות כאלה , כשהן לבדן . ההגיים מצטרפים זה לזה ויוצרים יחד יחידת צליל טבעית גדולה יותר שהיא ההברה , ובהכרה העברית יש תמיד יותר מהגה אחד . הברה היא קבוצת הגיים שהוגים אותה תוך נשיפה אחת של אוויר . בהברה אחת יש תנועה אחת בליווי עיצור אחד , שניים או שלושה . בכל הברה יש תנועה אחת בלבד , אבל לב ההברה היא התנועה . לפיכך מספר ההברות במילה שווה למספר התנועות בה . מילה יכולה להיות מורכבת מהברה אחת או יותר . למשל : דלי , בוא , גם , אח , מך-קיד , מש-תכ-ל-לת . במילה ספרת יש שתי הברות . ראשונה ס מכילה פתיח , עיצור ותנועה , וההכרה השנייה -פךת מכילה פתיח עיצור , ( f ) גרעין-תנועה , ( a ) וסגיר בן שני עיצורים . ( r , t ) המילה כפר היא הברה אחת . בהברה זאת יש שני עיצורים בפתיח , ( k , f ) תנועה , ( a ) ועיצור בסגיר . ( r ) ד 2 . חלוקה להברות ההברה היא יחידה טבעית כל כך לדובר , עד שאפילו ילדים קטנים יכולים להבחין בה . חלוקת המילים להברות משמשת את הילדים לפעמים בשעת משחק , כשהם מבטאים קריאות כגון : ה-נ-הג ש-ל-נו חב-ר-מן הוא יי-קח או-ת-נו ל-תי-מן . החלוקה הטבעית להברות נעשית לפי הלשון הדבורה , כך שבכל הברה אכן תימצא תנועה הגויה אחת ואחת בלבד . אולם לצורך לימוד תופעות ותהליכים מסוימים בדקדוק יש לעתים הבדל בין החלוקה הטבעית לבין חלוקה "דקדוקית . " החלוקה הטבעית קשורה להגיים של המילה , והחלוקה הדקדוקית קשורה גם לצורתה , למבנה שלה . בחלוקה הדקדוקית להברות אנו מתחשבים לפעמים במבנה הצורני של המילה ולא במה שאנו הוגים , ולכן יש לשים לב לתופעות הבאות : . 1 כשיש מכפל ( דגש חזק ) יש להתחשב בו כמו בעיצורים "שכנים" רגילים , לכן מילים כמו בקןש , התקדם , פציל נחלק כך ; בק-קש הת-קך-דם פצ-צול כמו : ל - ^ לג הת-אך-גן צפ-צוף . 2 כשיש חטפים ( ס ס ם ) במילה , נראה בהם "תוספת" לפתיח של ההברה ולא ניקח אותם בחשבון כתנועות ממש , וכך ננהג גם בשווא הנע . כך , כשהם באים בראש מילה או באמצעה : עדי : : הלי ? - -כה : r חד - » - רים צ T עדו - נש --:: ? אלה T כמו ; דלי כתי-בה ספ-רים ה-לכו נק-לטה ההברות בשיר , להברה בעברית יש מבנה בסיסי : גרעין ההברה הוא התנועה , ולפניה תמיד יבוא פתיח המכיל עיצור ( או שני עיצורים . ( אחרי התנועה עשוי לבוא סגיר המכיל עיצור או שניים .
|
|