|
|
עמוד:233
אופן החיתון לא רק הקוליות ומקום עצירת האוויר קובעים את הצליל המתקבל אלא גם מידת החסימה , החלל שדרכו האוויר זורם ותכונות צליל מיוחדות שמתקבלות . כל אלה כלולים באופן החיתוך . לפי אופן החיתוך ניתן למיין את העיצורים לכמה קבוצות : הפוצצימ : א , ? - ב-כ , g- > , 1 ר4- כ / ק ^ - פ-ק , \ ד \ - בהגיית הפוצצים האוויר נעצר באופן מלא . החוככים : . s-vy , s-t'vo f , -s L crtc " , T- \ , h-n , V-J / J בהגיית החוככים האוויר מתחכך , נעצר באופן חלקי . הסורקים : c-y , S-V / V , S-W , Z-T וגם ג , ' ז , ' צ במילים שהגיעו אלינו משפות אחרות ( ג ' ינס , ז ' לןט , צ'יפס . ( בהגיית השורקיס מתקבל צליל מיוחד הדומה לשריקה . הצליליים : ל , 1- מ-בת , נ-ת , ר- . 1 בהגיית הצליליים למרות המחסום , עובר האוויר באופן חופשי יותר , ולכן יש להם צליליות גבוהה יחסית . האפיים : מ1- ז . no , 1 בהגיית האפיים עובר האוויר דרך חלל האף ולא דרך חלל הפה , כמו בשאר העיצורים . יש עיצורים , שבעבר הגו אותם באופן שונה מהגייתס היום . הנחציים : ההגיים הנחציים ההיסטוריים הם ט , ק , צ . בהגייתם בעבר , היה לחץ רב יותר על מקום החיתוך ; בכך נבדל פעם ההגה ט מן ההגה ת , וההגה ק מן ההגה כ . סימני הכתב משמרים לעתים הגייה שהייתה בעבר , וכך קרה , שיש סימני כתב נפרדים לטי ולת , ' לקי ולכי . בהגייה של ימינו אבדה תכונת הנחציות , לכן האותיות העבריות הנפרדות האלה מייצגות היום הגה דבור אחד : ט / ת ; 1 := ק / כ ^ = חצאי תנוע 1 ת : בקבוצה זאת מצויה הי' ( y ) בהגייה של ימינו והו' ( w ) בהגייתה ההיסטורית , הדומה לו ' הערבית ( כמו במילה וו'אלה . (! ה י' וה ו' מכונים "חצאי תנועות , " כיוון שהם קרובים קצת לתנועות או עומדים בגבול שבין עיצור לבין תנועה . כל עיצור ניתן להגדיר לפי תכונותיו השונות : הקוליות , מקום החיתוך ואופן החיתוך . לכל עיצור יש "תעודת זהות" משלו , לכל עיצור יש שילוב תכונות המייחד אותו ומבדיל אותו מכל העיצורים האחרים .
|
|