|
|
עמוד:152
באותו ענק '' - שירה יכולה לצייר תמונה" " שירה יכולה לצייר תמונה , " כתב נתן זך , וכולנו יודעים גם שתמונות יכולות לספר סיפורים . המפגש בין שירה לבין אמנות פלסטית , בין מילה למקצב ובין צבע ורגש מתנהל ללא הרף בין אמנים ובין קוראים , צופים , צרכני תרבות . והראיה : אנו נזקקים לאותן המילים ממש - ציורים , דימויים , תיאורים - בשיחה על יצירות אמנות ובדיון על יצירות ספרות , במיוחד על שירים . דיאלוג בין שירים לבין יצירות אמנות מוצג בדרך מיוחדת בתקליטור "שירים בתערוכה" של מטח . יותר מ 250 שירים , רובם מן השירה העברית וחלקם מתורגמים , וכ 300 יצירות מתחום האמנות החזותית - ציור , פיסול וצילום - נאספו יחד למאגר עשיר . לצידם אפשר למצוא הסברים , רעיונות לחשיבה , ביוגרפיות של משוררים , פעילות יצירתית , וחשוב מכל - קישור בין הפריטים . מעניין לקרוא שיר מסוים , ולבדוק אילו תמונות מקושרות אליו . ד 2 . אוצר המילים איך בוחר משורר את מילותיוז האם מבחר המילים הוא המעורר את התחושה שאנו קוראים שירי בשירים רבים נמצא מילים במשלב לשוני גבוה , מילים שאינן זמינות בשימוש יום יומי . לעתים קרובות , כשאפשר להביע אותו רעיון במילים שונות , תופיע בשיר המילה "הגבוהה" יותר : יאמר במקום יגיד , אילן במקום עץ , רזים במקום סודות וכן הלאה . כשיש מילים נרדפות , שאחת מהן פחות שכיחה בשימוש יום יומי , סביר להניח שהיא תיבחר לשיר . דוגמאות לכך אפשר למצוא גם בשירה בת זמננו , הנוטה להשתמש במילים יום יומיות . כך כתוב בשיר עטור מצחך ולא מקושט , שוכנת נפשי ולא גרה כפי שהיינו אומרים בלשון דבורה , ובשיר "מקהלה עליזה" ( עמ' ( 143 כתוב . זקפה מקור וגם פצחה ברן ( ולא . הרימה מקור וגם-התחילה לשיר . ( ... משלב גבוה מופיע לעתים אפילו בפרסומות מחורזות : השלך לסל וחסל - במקום זרוק לפח ודי . תופעה נוספת בשירים היא ריבוי מילים מאותו תחום משמעות , מאותו "שדה סמנט . " > אלה הן מילים שיש ביניהן קרבת משמעות , ששייכות לאותו תחום . מילים כמו : חול , גלים , קצף , שחייה , אונייה , צדף , אופק - שייכות לשדה סמנטי של "ים . " בשדה סמנטי של "לחן , נגינה" יש מילים כמו : מוסיקה , קול , לנגן , נמוך , גבוה , חזק , דק , ברור , בדיוק ... השיר של יונה וולך "המוזיקה מנגנת" ( עמי ( 137 בנוי כולו כמעט רק מן המילים האלה . בשיר " אהבת פועלי הבניין" מופיעות מילים רבות השייכות לשדה הסמנטי של בנייה : סולם , בניין , קומה , פועלי בניין , גג , מנוף , נטפס , קומה עשירית , קבלן , בנאים ועוד . ריבוי כזה של מילים מאותו שדה סמנטי עשוי להוסיף עוצמה למשמעותו של השיר , להדגיש רעיון גלוי או סמוי ולהגביר את היסוד הריגושי . ד 3 . קונוטציות ופירוש אישי למילים יש משמעות מילונית בסיסית ועשויה להיות להן גם משמעות נלווית , קונוטטיבית . לפעמים המשמעויות הנלוות למילים קשורות לתחושות , לרגשות שמילים אלה עשויות לעורר . במקרה כזה נוהגים לומר , שאלה הן מילים "טעונות רגש , " בעלות עומס ריגושי . למשל , יש מילים שעשויות לעורר תחושות חיוביות ( אהבה , ידידותי , אור , חיוך ) ויש כאלה שעשויות לעורר תחושות שליליות ( כעס , רשע , אפלה , רעב , זולל . ( המשמעות הנלווית תלויה בסביבה הלשונית , בהקשר שבו הדברים נאמרים וגם בפרשנות האישית , הסובייקטיבית , של הקורא . קונוטציה יכולה להילוות כמעט לכל מילה , אבל ככל שהמילים פחות מדויקות , פחות חד משמעיות , כך הן מאפשרות יותר פרשנות סובייקטיבית , יותר משמעויות נלוות . כשמישהו אומר : שולחן , ארבעים , בניין - יש סיכוי רב יותר שהדובר והמאזין מתכוונים למשמעות הבסיסית של המילים האלה . אבל מילים כמו עקשנות , בית , אוהב עשויות להתקשר גם למשמעויות נלוות , קונוטציות , שהכותב או הקורא מייחסים לאותן מילים באופן סובייקטיבי . למשל , יש מי שרואה בעקשנות תכונה חיובית המבטאת דבקות במטרה , ויש מי שרואה בה תכונה שלילית של חוסר גמישות . דוגמה אחרת : כשהשיר "יו יה" מסתיים במשפט טובעים השנים מן האחד , ברור שהוא מנסה לעורר קונוטציה לניב "טובים השניים מן האחד" ומכאן נובע ההומור שבו . בטקסט עיוני משתדל הכותב לכתוב במילים מדויקות , חד משמעיות ככל האפשר , ולעומת זאת בשיר ייתכן שהלשון היא עמומה במתכוון , והמילים "מזמינות" את הקורא להוסיף להן משמעויות נלוות ופרשנות אישית . נרדפות , ראו עמי . 434 שדה סמנסי , ראו עמי . 435 משמעות בסיסית ונלווית , ראו עמי . 442
|
|