|
עמוד:151
בקטע המידע צוינו הצבעים המייחדים את אילת : צוקי גרניט - שחורים , סלעי גיר - בהירים , אבני חול - אדומות , מי הים - כחולים . אותם צבעים מוזכרים גם בשיר , אך בשיר הם מבוטאים באופן אחר : שותתת דם האבן , קדרו סלעי בזלת , לא הועם השקט שבתכלת . המילים שותתת דם , קדרו שייכות לתחום האנושי יותר מאשר לתחום הטבע הדומם . כלומר יש כאן האנשה של הטבע . בשורה השלישית מוזכרים שקט שנקלט בעזרת חוש השמיעה , ותכלת הנקלטת בעזרת חוש הראייה . כאן הם מתאחדים לצירוף אחד : השקט שבתכלת . במציאות , בטבע , אין "שקט בתכלת , " והוא קיים רק בתחושתו של האדם . שני התחומים , הטבע והאדם , חיים במקביל בתיאור הזה , בזכות השימוש הציורי בלשון . כך נפתח השיר כולו למגוון משמעויות רחב , מעבר לצבעים של נוף אילת . המילים והצירופים מקבלים משמעויות נלוות . שימו לב גם לשימוש בחזרה על הצלילים בשיר - אדום , אךמו , דם - ולחריזה : בזלת / תכלת . אמצעים כאלה אינם מופיעים בקטע המידע . לציורי הלשון צורות רבות . הם עשויים להופיע כדימו"ס , כלומר כהשוואה בין שני דברים הלקוחים מתחומים שונים , ובין שניהם עומדת לרוב מילת השוואה כלשהי : כמו , כ , כאילו . למשל , בשיר הבא מתחיל כל בית בדימוי ( כנערות , כמו סכין , כמו נוצות : ( אתמול חלפו הציפורים / משה בן שאול אתמול חלפו הציפורים בתוך העיר כנערות בתוך ראשי אל תכעסי עלי בגלל שמות רבים אותם אמרתי . בדרך כלל אני זהיר כדאי להתכופף אפילו בחלום ולהגיד שלא ידעתי אבל אתמול חלפו הציפורים ... אתמול חלפו הפרשים בתוך ראשך ידך היתה כמו סכין אני כועס עכשיו בגלל שמות רבים שלא ידעתי . כאב כזה אינו נושך אפילו בחלום כדאי להתכופף הלא הרגשתי כי כשבאתי אבל אתמול חלפו הפרשים ... היום חלפו העננים מעל העיר כמו נוצות של מלאכים ולא כעסנו עוד בגלל החלומות שלא אמרנו . אבל בפנים היה קריר כדאי להיכנס מתחת לשמיכה ולהגיד שלא ידענו איך באה לתוכנו השמחה ... ? מתוך . שילים מתוך . D'o ^ pn לפעמים מופיעים ציורי הלשון כהשאלה ( מטאפורה . ( המטאפורה היא אחד מציורי הלשון הנפוצים והמפתיעים בשירה . בהשאלה נעלמת מילת ההשוואה כמו , כ ... דוגמה : בשיר "בדקה אחת שפויה , " עמי , 141 מופיעות המטאפורות הבאות : .. אוניות הצער טובעות / בים גדול של תקוות קטנות ויין . יש כאן שני תחומים סמנטיים שונים : האוניות הטובעות בים גדול שייכות לתחום הסמנטי של הים , ואילו הצער והתקוות הקטנות שייכים לתחום הרגשות . שני התחומים האלה רחוקים זה מזה , אך משתלבים לביטוי מרוכז אחד . החיבור המפתיע בין התחומים נוצר בתוך הצירוף השמני פעמיים : פעם אחת בתוך קשר הסמיכות בין שם העצם אוניות לשם העצם צער , ופעם שנייה בין ים לבין הצירוף של תקוות קטנות ויין . כך נוצרת יחידה תחבירית אחת , שרכיביה באים מתחומים סמנטיים שונים ואינם מחוברים זה לזה בדרך כלל . גם הביטוי כאב כזה אינו נושך בשירו של משה בן שאול - הוא השאלה ; יחידת הנושא והנשוא בנויה מךכיבים , שבאים מתחומים סמנטיים שונים . כדי להבין את ההשאלה יש לחשוב מהן המשמעויות , התחושות , המסרים של ההרכב המושאל כולו , מה מקומם בשיר השלם ואיך ההשאלה ושאר ציורי הלשון משתלבים בהבנתו . מטאפורה , ראו עמי . 442 , 441
|
|