|
|
עמוד:73
ג 2 . קישורות שיח הסיפור - כמו טקסטים אחרים - אינו אוסף מקרי של משפטים . הסיפור הוא ישות לשונית , לעתים ארוכה , מארג של אירועים שבו כל הפרטים קשורים זה לזה . הקשר בין הפרטים והאחדות שהם יוצרים יחדיו מכונים " קישוריות . " את הקישוריות ניתן לבטא בשתי דרכים ; בעזרת ביטויי קישור ( קשרים ) של מקום , זמן וסיבתיות ; ובעזרת אזכורים של הדמויות המופיעות בסיפור . ג 3 . ביטו » קישור הסיפור מעוגן בזמן ובמקום מסוימים , והאירועים שבתוכו קשורים זה לזה בקשרי זמן ומקום . לכן כבר ברקע , האירועים מעוגנים בזמן ובמקום . ברקע יש ביטויים המציינים זמן ומקום והם יכולים להיות מילות קישור , תיאורים וגם לוואים . למשל , בסיפור "פרה בבית קפה" מופיעים קשרי זמן שונים : בפתיח של הסיפור ביטוי הקישור לפני כן מקשר בין שני רכיבי הרקע , ומציין שהסיפור כולו התרחש לפני גיוסם של הנערים לצבא . תיאור הזמן לאחר שבועיים של טיול הוא גם חלק מן הרקע , והוא מקבע את זמנו של הסיפור המתרחש בעיר האורות . בפסקה לפני אחרונה מופיע התיאור בתום הארוחה , והוא מסמן את "התחממות" העלילה ואת ההתקרבות לנקודת השיא . בדומה לקשרי הזמן , גם קשרי המקום מעגנים את הסיפור ברקע , ומבטאים את הקשר המרחבי שבין האירועים , כלומר : הם מוסרים איפה התרחש כל דבר . הלוואי באירופה בסיפור 'יפרה בבית קפה" מעגן את הסיפור כולו מחוץ לישראל , ותיאור המקום ( הכולל תמורה ) לעיר האורות , פאריס , מציין את העיר שבה מתרחשת העלילה . גם לשם העצם בילוי מצטרף לוואי - באחד מבתי הקפה הפריזאיים הידועים , המקבע את מקומו המדויק של הסיפור ומשלים את תיאור הרקע : מכאן ואילך מתגלגלת העלילה . הפסקה שבה מתוארת האישה , שהיא דמות חשובה בעלילה , פותחת בקשר שהוא תיאור מקום קרוב לידם . נקודת השיא נפתחת בתיאור מקום , ביציאה , ואילו הסגיר שוב חוזר על תיאור המקום בפאריס הקושר את הסיום עם כל מה שהתרחש קודם . עוד סוג קשרים האופייני לשיח הסיפור ( אך לא רק לו ) הוא הקשרים הלוגיים . קשרים אלה מביעים יחסים לוגיים של סיבה , תכלית ותנאי . בשיח הסיפור קשרים אלה מביעים את הסיבות והתכלית למעשיהן של הדמויות . הם מהווים חלק ממארג הרקע והנסיבות שמקיף את העלילה , ומשולבים גם ברכיבי ההערכה והמתארים את המצבים הפנימיים של הדמויות . הסיפור "פרה בבית קפה" הוא קצר ואינו עוסק בניתוח מעמיק של הדמויות , אך בסגיר שלו יש קשרים לוגיים : שלמה , אורי ודוחן לא ידעו מה לעשות עם עצמם מרוב מבוכה ( תיאור סיבה ;( הם חשו שהיה ראוי שברק יכה בהם באותו רגע רק כדי שלא ימשיכו ויעמדו שם בבושה ( תיאור תכלית בפסוקית משועבדת . ( מאחר שהסגיר והפתיח מספקים את הרקע והנסיבות לסיפור , ובדרך כלל יש בהם רכיבי הערכה רבים , נמצא בהם יותר קשרים לוגיים מסוג זה . ג 4 . אזכורים , רמיזות הסיפור האופייני סובב סביב דמויות המופיעות לכל אורכו ומשתתפות בעלילה . בדרך כלל יש לדמויות שמות , אבל לאורך הסיפור מציינים אותן שוב ושוב בדרכים שונות הנקראות אזכורים או רמיזות . אפשר לחזור על שם הדמות , לכנות אותה בשם אחר , לציין אותה בכינוי ( הוא , לו , אותו , ממנו ) ועוד . האזכורים והקשרים הופכים את הטקסט ליחידה שלמה , מלוכדת . הם אלה היוצרים את המארג השלם , שמשמעותו : כאן עוסקים בסיפור אחד , שבו אותן הדמויות קשורות זו לזו בקשרים שונים . אילו בסיפור היו מוסיפים ומדברים על כמה וכמה דמויות ללא קשר ביניהן , או בכל פעם מתייחסים לדמות אחרת שצצה משום מקום , לא היה נוצר סיפור , שהוא ישות אחת מלוכדת . לשם כך חוזרים ומאזכרים את הדמויות לאורך כל הסיפור . תיאורי זמן ומקום , ראו עמ' . 369
|
|