|
|
עמוד:286
התמודדות עם הקשיים תושבי הערים במדינות הפחות-מפותחות מתמודדים עם מכלול של קשיים , אבל נראה שהסבל העיקרי הוא מנת חלקם של התושבים הרבים שחיים מתחת לקו העוני ; חלקם בשכונות העוני הלא פורמליות ורבים מהם אף דרי רחוב . עד סוף המאה ה20- פעלו רשויות הערים בעיקר בניסיונות לסייע לתושבים למצוא פתרונות דיור . כיום הנטייה היא לנסות לפתור את בעיית העוני בכללותה באמצעות הקניית השכלה והכשרה מקצועית לתושבים העניים , יצירת מקומות עבודה ושיפור איכות החיים והסביבה . אלו הם תהליכים עקיפים ארוכי טווח , והם מחליפים את הניסיון הישיר למציאת דיור . נוסף על כך , במקומות רבים בעולם המדינה בוחרת להכיר בשכונות הלא פורמליות ומחפשת דרכים לשלב אותן בתוך המארג העירוני . הרשויות המקומיות , גופים פרטיים וארגונים לא ממשלתיים לשיקום שכונות העוני , פועלים כיום בדרכים של שיתוף התושבים המקומיים , מתוך הבנה שמעורבות התושבים תביא למציאת פתרונות שיענו על צרכיהם , ובד בבד תעצים את התושבים ותקנה להם כישורים להתמודדות עם המצוקה . כיום מתגברת גם המגמה של התארגנויות מקומיות עצמאיות של תושבי השכונות הלא פורמליות , המקימים מוסדות ועסקים לטובת הקהילה כגון : בתי ספר , חנויות ושווקים מקומיים . נוסף על הניסיונות לסייע לתושבי העיר במציאת מקומות מגורים , בערי המדינות הפחות-מפותחות מתקיימים גם תהליכי פיתוח בתחומים אחרים של המארג העירוני . ביניהם : פיתוח תשתיות בסיסיות בעלות נמוכה , פיתוח מערכות להסעת המונים , תכניות לפיתוח בר-קיימא המביא בחשבון את צרכי הדורות הבאים , דרכים למיתון תהליך ההגירה לעיר באמצעות פיתוח הכפרים ועוד . פרוורי העיר נאורליה בסרי לנקה מימין : מרכז חינוכי שהוקם למען ילדי הנשים העובדות במטעי התה . משמאל : שכונה שבנו התושבים עצמם . הרשויות מעודדות משפחות להקים לעצמן דיור ראוי באמצעות מענקים ואספקת חומרי בניין
|
|