עמוד:110

פערים מרחביים - בעקבות השליטה בקולוניות נוצרו פערים בין אזורים שונים בתוך הקולוניות . השליטים האיצו את תהליכי הפיתוח והמודרניזציה על פי האינטרסים הכלכליים שלהם : הם פיתחו אזורים שבהם נמצאו משאבי הטבע שהיה להם עניין בניצולם או אזורים בקרבת הים להעברת סחורות למדינות האם . כל זאת בעוד אזורים אחרים , שלא היה להם עניין בהם , לא נהנו מתנופת פיתוח דומה . באזורים שנבחרו פותחו התשתיות - נסללו כבישים , הונחו פסי רכבות וכן הלאה . מרכזים כפריים נידחים היו למוקדים עירוניים , כלכליים , דתיים ותרבותיים , ובמקרים רבים באחד מהם גם הוקמה עיר הבירה . כך למשל התפתחו דקר בסנגל , קונקרי בגינאה , בירות בלבנון ועוד . ערי בירה אלו נעשו מוקדי הפיתוח , ובינן לבין האזורים הכפריים ויתר חלקי המדינה נוצרו פערים גדולים . הקוטביות המרחבית שנוצרה בתקופה הקולוניאלית קיימת במדינות רבות עד היום . התפתחות מוקדים עירוניים המדינות הקולוניאליסטיות פיתחו את הערים או הכפרים ששכנו לחוף הים ועשו אותם לערי נמל שקישרו את הקולוניות למדינות האם האירופיות . ערי נמל אלו היו למרכזי מסחר חשובים , בדרך כלל תוך גרימת נזק לערי הבירה המסורתיות ששכנו בחלקה הפנימי של הארץ . לדוגמה : העיר לימה בפרו החליפה את קוסקו שהייתה בירת האינקה ; טימבקטו במאלי ירדה בחשיבותה כשדרכי הים פרחו ; בהודו - כלכתה , מומביי וצ'ניי השוכנות לחוף הים , החליפו את דלהי . פריחת הערים המרכזיות החדשות ואפשרויות התעסוקה הרבות שנוצרו בהן הביאו לגלים של הגירה מן הכפר אל העיר ; מיליוני תושבים מן הכפרים העניים עברו לערים אלו . באותן ערים , שלשלטון הקולוניאלי היה עניין בהן , נהנו התושבים מפיתוח תשתיות על פי מיטב החידושים וההמצאות של סוף המאה ה19- וראשית המאה ה . 20- בערי הבירה ובערי הממשל האחרות פותחו תשתיות ביוב ומים , נבנו בתים ושדרות נרחבות בסגנון בנייה אירופי , והוקמו מרכזי קניות ומרכזי תרבות . כל אלו נועדו אמנם לנוחות האירופים הלבנים , אך בהדרגה החלו גם המקומיים ליהנות מהם . התפתחות תשתית התחבורה השלטון הקולוניאליסטי הביא אתו מודרניזציה והתפתחות גם בתחום ההקמה והשיפור של מערכת התחבורה . פותחו נתיבי ים , נסללו כבישים , הונחו מסילות ברזל , נחפרו מנהרות , והתחבורה הממונעת התפשטה ברחבי הקולוניות . פיתוח התחבורה נועד לייעל את הובלת המוצרים וחומרי הגלם אל מדינות האם ומהן , ולהגדיל את הרווחים מן היצוא והיבוא . מערי החוף הונחו מסילות ברזל , ונסללו כבישים , אבל התוצאה ארוכת הטווח היא שהכבישים ומסילות הברזל במדינות הפחות מפותחות במקרים רבים אינם תואמים את תפרוסת האוכלוסייה שחיה במקום ואת צרכיה . עם זאת מערכת התחבורה החדשה שיפרה במידה רבה את חיי התושבים המקומיים , ופתחה לפניהם אפשרויות חדשות , כמו קבלת שירותי בריאות וחינוך והזדמנות ליצירת קשר עם העולם . מצאו באטלס את מקומן של הערים האלה : מומביי , דקר , קיפטא ff ן ואביג ' ן . א . כתבו באיזו מדינה נמצאת כל עיר ומי הייתה המעצמה ששלטה בהן בתקופה הקוולניאילת . ב . הסבירו את הגורמים להתפתחותן המהירה בתקופה הקוולניאילת . תחנת הרכבת צ'טרפטי שיוואג'י במומביי בהודו . התחנה נבנתה בתקופת השלטון הקולוניאליסטי בסגנון המשלב ארכיטקטורה גותית אירופית וארכיטקטורה הודית . התחנה החלה לפעול בשנת 1887 ונקראה " תחנת ויקטוריה , " על שם מלכת אנגליה . לאחרונה , במסגרת מדיניותה של הודו להעניק למקומות שמות הודיים , הוחלף שם התחנה , והיא נושאת את שמו של אחד המלכים ( המהרג'ות ) ההודים . זוהי אחת התחנות העמוסות בהודו , והיא נבחרה על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמי

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר