|
|
עמוד:291
כאשר מגדלים באופן אינטנסיבי גידול אחר גידול על אותה חלקה , ובפרט כשמדובר באותו גידול , בלי לתת לקרקע לנוח ולהתחדש - מידלדלים חומרי המזון המצויים בקרקע הנדרשים להתפתחותו התקינה של הצמח ; פוריות הקרקע פוחתת - והיא מניבה יבולים בכמות ובאיכות ירודים . לעתים קרובות הקרקע מגיעה למצב שבו היא אינה ראויה עוד לעיבוד חקלאי . השימוש הגובר בחומרי דישון נועד לתת לכך מענה , אך לפעולה זו השלכות סביבתיות שליליות . ההבנה שיש חשיבות במתן מנוחה לאדמה הייתה ידועה עוד בימי קדם . הציווי על שנת השמיטה , הנזכר בתנ"ך , הוא דוגמה לכך : " ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ [ ... ] שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר " [ ... ] ( ויקרא כה . ( 5-4 כאשר מכשירים שטחים חדשים לעיבוד חקלאי , מצמצמים את כיסוי הצמחייה הטבעית ופוגעים בלכידות הקרקע . הרוח והמים סוחפים בקלות רבה יותר קרקע חשופה , שגרגריה אינם מלוכדים . העיבוד החקלאי גורם לסחף קרקע הנגרם גם מהתגברות הנגר העילי . הסרת הצומח בפעולות חקלאיות , כמו חריש וקציר , חושפת את הקרקע לפגיעת טיפות הגשם . טיפות אלו פוגעות בקרקע ישירות , מהדקות אותה , ויוצרות על פניה קרום קשה . קרום זה מקשה על חלחול מי הגשמים וגורם להגברת הנגר העילי ולסחיפת הקרקע . הסחיפה מסירה את השכבה העליונה של הקרקע , שבה בעיקר מצויים חומרי המזון הזמינים לצמח , ופוגעת גם היא בפוריות הקרקע . רעיית יתר אזורים מעוטי משקעים , שאי אפשר לגדל בהם גידולים אחרים , נוצלו באופן מסורתי לרעיית עדרי צאן ( כבשים ועזים ) ובקר ( פרות . ( יותר ממחצית השטח באזורים הצחיחים וכן מדרונות ההרים התלולים , שקשה לעבד אותם , נעשו אזורי מרעה . גידול האוכלוסייה בעולם והתגברות הדרישה למוצרי חלב ובשר הביאו להגדלת עדרי הצאן והבקר ולתהליך של רעיית יתר - עדרי הצאן והבקר עולים על אותו שטח פעם אחר פעם ומחסלים את הצומח בקצב מהיר , שאינו מאפשר את התחדשותו . רעיית יתר פוגעת בפוריות הקרקע וגורמת לסחיפתה באופן דומה לעיבוד יתר : הרעייה גורמת לצמצום הכיסוי הצמחי של הקרקע , ולעתים אף לחשיפת הקרקע כולה מצמחייה . נוסף על כך גורמת דריכת בעלי החיים להידוק פני הקרקע . חשיפת הקרקע והידוקה גורמים להגברת הנגר העילי , להגברת הסחיפה על ידי המים , ולאובדן חומרי המזון המצויים בשכבת הקרקע העליונה . בסופו של דבר הקרקעות מידלדלות ( מאבדות את חומרי המזון שבהן ) ואינן מניבות יבולים באיכות ובכמות הרצויים , ומשום כך - לעתים הן ננטשות . נגר עילי : המים הזורמים ( הניגרים ) על פני השטח לאחר ירידת משקעים . רעיית יתר : מצב שבו צריכת העשב של הצאן והבקר גדולה מיכולתו של השטח לשוב ולהצמיחו . משום כך הצמחייה בשדה הולכת ומידלדלת . . 1 עיינו במצגת בנושא המדב ff ר . בחרו את אחד האזורים בעולם שבהם המצגת עוסקת ( מדבור בצפון סין , עמק יזרעאל , וימת ארל . ( א . מהם הגורמים למדבור באזור שבחרתם ? ב . מה אפשר לעשות כדי להיטיב את המצב ? . 2 הכינו תרישם זרימה המתאר את הנזקים הנגרמים לסביבה בעקבות עיבוד יתר . . 3 השתמשו בהיגדים הבאים והכינו תרישם זרימה ישתאר את הנזקים הנגרמים לסביבה בעקבות רעיית יתר : התגברות הנגר העייל , התגברות הסחיפה , אובדן חומרי מזון , רעיית יתר , צמצום הכיסוי הצמחי , אובדן שכבת הקרקע העילונה , הידוק פני הקרקע , חישפת פני השטח . עדר פרות באתיופיה . בהיעדר מרעה מספיק , הפרות אוכלות כל פיסת ירק שהן מוצאות , וכך מונעות מן הצמחייה הטבעית לגדול אובדן קרקע - סחיפה על ידי רוח . חריש לפני הגשם - הרוח נושאת את חלקיקי הקרקע הקטנים , והם נסחפים מן השדה
|
|