|
|
עמוד:225
עירוב שימושי קרקע הגישה התכנונית , המפרידה בין שימושי הקרקע בעיר מכונה " איזור" , והיא נעשתה גורם מרכזי בעיצוב הערים במדינות המפותחות . כיום נקבע מראש , כבר בשלב תכנון העיר , אילו אזורים בעיר יוקדשו למסחר , לתעשייה , לתחבורה או למגורים ; ומה יהיה גובה הבניינים וצפיפותם בכל אזור . הרשות העירונית או הממשלה הן המחליטות על האיזור , וההחלטה מעוגנת בחקיקה ומיושמת באמצעות המערכת התכנונית . עם הזמן מתברר כי לצד היתרונות הרבים שיש להפרדה המרחבית של שימושי הקרקע ותרומתה להרחקת המפגעים שיוצר שימוש אחד על השימוש האחר , יש לה גם חסרונות . ואלו שניים מן הבולטים שבהם : ההפרדה בין אזורי המגורים לאזורי התעסוקה מצריכה נסיעות רבות - ההפרדה בין מקום המגורים למקום העבודה , הפרדה שבערים רבות מגיעה לעשרות קילומטרים , מחייבת את תושבי הערים לבלות שעות ארוכות בנסיעה לעבודה וחזרה . כלי התחבורה שבהם הם משתמשים , ובעיקר הרכב הפרטי , צורכים אנרגיה רבה , מזהמים את הסביבה , רועשים ויוצרים פקקי תנועה . זאת ועוד : ההפרדה בין שימושי הקרקע בעיר הגבירה את חשיבותו של הרכב הפרטי . שטחים נרחבים בעיר מוקצים לכבישים ולחניונים , עד כי נדמה שערים מסוימות , ובעיקר ערים אמריקניות , מתוכננות לשרת בראש ובראשונה את הרכב הפרטי , לפני שהן משרתות את תושביהן . ההפרדה בין שימושי הקרקע פוגעת במרקם העירוני - ההפרדה בין שימושי הקרקע בעיר יוצרת הפרדה מלאכותית בין פעילויות שונות ופוגעת במרקם החיים של העיר : יש בעיר אזורים המתרוקנים מפעילות בשעות מסוימות של היום - שכונות הפרוורים ריקות בשעות היום , ומרכזי הערים מתרוקנים בשעות הערב . ההפרדה גורמת לנתק בין אוכלוסיות שונות בעיר : תושבים מבוססים אינם באים במגע עם תושבים ממעמד מבוסס פחות , אוכלוסיות ממוצא שונה אינן מתערבבות אלה באלה , וגם בני גילים שונים חיים בנפרד - הסטודנטים הצעירים מרוכזים בקמפוסים באוניברסיטאות , וקשישים רבים מתגוררים בדיור מוגן . בשנים האחרונות מתחזקת מגמה הדוגלת ביצירת אזורים עירוניים שבהם מתרחש עירוב בין שימושי הקרקע . העירוב מקרב את התושבים למקומות העבודה , למוסדות החינוך , למסחר ולשירותים , מצמצם את מספר הנסיעות בעיר - ובעיקר את הנסיעה ברכב הפרטי - ומאפשר לתושבים להגיע בקלות ליעדם בהליכה או ברכיבה על אופניים . נוסף על כך , הימצאותם של שימושים שונים בסמיכות , יוצרת עיר חיה ושוקקת שיש בה נוכחות מתמדת של תושבים בכל האזורים וברוב שעות היממה - מצב המסייע לכלכלת העיר , הופך את הרחוב למקום מעניין יותר ומוביל להפחתת הפשיעה . כך הופכת העיר לעיר של כולם . כל הזמן . אחד ההוגים הראשונים של רעיון עירוב שימושי הקרקע כאמצעי ליצירת " ערים נכונות יותר , " הוא ז'יימה לרנר , ראש עיריית קוריטיבה בברזיל , שהחל לקדם את הרעיון כבר בשנות ה70- של המאה ה . 20- נוסף על עירוב שימושי הקרקע , עודד לרנר בנייה ציבורית של שכונות המציעות דיור במגוון רמות . יצירת הטרוגניות רבה יותר באזורי המגורים בעיר מונעת לדעת לרנר ואחרים התפתחות של מלכודות עוני , ניכור , פשיעה ובעיות אחרות הנובעות מן הבידול המרחבי . מאמצים נוספים הופנו ליצירת תחבורה ציבורית יעילה וזולה - וכל אלו יחד הובילו לכך שקוריטיבה היא כיום אחת הדוגמאות המובילות בעולם להצלחה עירונית . עוד ערים , כמו איזור : גישה תכנונית הדוגלת בהפרדת שימושי הקרקע בעיר וחלוקתם לאזורים - שבכל אחד שימוש קרקע אחר ( אזור תעשייה , אזור מגורים וכדומה . ( רח' אלנבי ורח' נחלת בנימין בתל אביב הם מהרחובות השוקקים בעיר : דירות מגורים ממוקמות מעל חנויות , דוכנים , מסעדות ובתי קפה
|
|