|
|
עמוד:126
לעתים התאגידים רוכשים חברות מצליחות במדינות שונות בעולם או מתמזגים אתן , וכך הם מגבירים את כוחם הכלכלי . לדוגמה : חברת המזון נסטלה רכשה חלקים גדולים של חברת אסם , וחברת יוניליוור היא כיום הבעלים של מפעלי מזון וטיפוח רבים בישראל , בהם תלמה , בלו בנד , בייגל את בייגל , דאב , פינוק ועוד . בעשור האחרון החברות הרב-לאומיות גילו שיש יתרון כלכלי בהעברת פעילויות מסוימות , ובעיקר שירותים כמו שירותי שיווק באמצעות הטלפון ( טלמרקטינג , ( שירות לקוחות , פיתוח מוצרי תוכנה ועוד - לחברות חיצוניות זולות ואיכותיות המתמחות בביצוען . שיטת ניהול זו מכונה " מיקור חוץ" . לשם כך החברות הרב-לאומיות נעזרות בחברות מיקור חוץ ענקיות , שהוקמו במדינות פחות מפותחות . חברות מיקור חוץ אלו מספקות שירותים ללקוחות החברה , החיים במרבית המקרים במדינות המפותחות ומרוחקים לעתים אלפי קילומטרים ממקום מושבו של נותן השירות . החברות הרב-לאומיות תורמות לצמיחתן הכלכלית של מדינות רבות , אך לא אחת הן גם פוגעות בכלכלתן . חברות אלו , שהאינטרס היחיד שלהן הוא צבירת רווחים , " נודדות" אחרי כוח אדם זמין , זול ואיכותי , ואין הן מהססות לסגור חברה או מפעל ולפטר עובדים , כששכר העבודה במקום עולה או כשהעובדים מתארגנים ובמקום פורצת שביתה על רקע דרישה להטבת תנאי העבודה . ? . 1 מנו את הסיבות העיקריות למיקום מרכזי הייצור של חברות רב-לאומיות במדינות פחות מפותחות . . 2 הסבירו כיצד החברות הרב-לאומיות תורמות לצמיחת הכלכלה במדינות ברחבי העולם . . 3 הסבירו במה החברות הרב-לאומיות מקשות לפתח את הכלכלה במדינות רבות . תעשיית מיקור החוץ בהודו הודו היא אחת ממדינות העולם הפחות מפותחות , שפתחה שעריה לתאגידים רב-לאומיים . כיום הודו מציעה להם תשתיות תקשורת מפותחות וכוח אדם זול עד כדי שישית , ולעתים אף שמינית , מעלותו של עובד בארה"ב . יתרון חשוב לכוח האדם בהודו הוא השפה האנגלית השגורה בפי חלק מההודים עוד מימי השלטון הבריטי . כמו כן עלויות השימוש בערוצי תקשורת ושיחות בין-לאומיות עדיין זולות בהודו יחסית לרוב מדינות המערב , וכן גם עלויות שכירות של מבנים לתעשייה ושירותי משרד . בזכות יתרונות אלו נעשתה הודו למרכז חשוב לאספקת שירותי מיקור חוץ לחברות ענק רב-לאומיות דוגמת ג'נרל אלקטריק , HP ומיקרוסופט . חברות מיקור חוץ ענקיות בהודו דוגמת סטיאם ( Satyam ) וויפרו ( Wipro ) מספקות לחברות הרב-לאומיות שירותי טלמרקטינג , שירות לקוחות , פיתוח מוצרי תוכנה , שירותי בדיקת תוכנה ועוד ועוד . נציגי השירות והמתכנתים עוברים הכשרה במוקדי שירות הלקוחות ובמרכזי הפיתוח בהודו על מנת ללמוד את התרבות העסקית , את המבטא הנכון ואת השפה העסקית הרלוונטית לסוג השירות שהם אמורים להעניק ללקוחות . כך , באמצעות תשתית תקשורת ומחשוב מפותחת , לקוח מאנגליה יכול להתקשר למרכז השירות הטכני של מוצר שרכש ולקבל שירות מנציג שירות הנמצא בהודו . תעשיית מיקור החוץ בהודו מתפתחת בקצב מהיר , ולפי נתוני שנת 2006 הועסקו בתעשייה זו 370 אלף איש במחזור פעילות של 5 . 2 מיליארד דולר בשנה . התפתחות זו הביאה להקמתם של מרכזים להשכלה מקצועית ומרכזי תעסוקה , ואלו תרמו לקידום אוכלוסיות חלשות בהודו . עם זאת , שירותי מיקור החוץ בהודו מעוררים גם בעיות רבות , מקצתן נובעות מהבדלי תרבות בין נציגי השירות לבין הלקוחות , ומקצתן - מהבדלי השעות בין המדינות , המקשים לתת את השירות . בשנים האחרונות החל שכר העבודה בהודו לעלות , ובעקבותיו חברות רב-לאומיות רבות מחפשות יעד אחר , זול יותר , להעביר אליו את פעילות מיקור החוץ . מיקור חוץ : שיטת ניהול של ארגון או חברה , ולפיה עובדי הארגון עוסקים רק בפעילויות הליבה שלו , והפעילויות האחרות מועברות לעובדים או לחברות חיצוניים . שיטה זו מאפשרת לארגון להשקיע את מרב המשאבים בתחום התמחותו , וכך לחסוך זמן ועלויות . צמיחה כלכלית : הגידול הכלכלי הנמדד על פי הגידול בתמ"ג במרווחי זמן נתונים . שיעור הצמיחה הכלכלית מבטא בדרך כלל את השינוי ( באחוזים ) בתמ"ג משנה לשנה . . 4 הסבירו את הגורמים העיקריים להתפתחות מיקור החוץ בהודו . מרכז שירות לקוחות בהודו
|
|