השפעת הקולוניאליזם על המעצמות האירופיות

עמוד:114

לתהליכי הייצור נדרשו משאבי אנוש , הון וטבע . כוח עבודה לא היה חסר באירופה באותה תקופה , והמסחר עם הקולוניות הניב רווחים גדולים שסיפקו את ההון הדרוש להתפתחות התעשייתית . הקושי העיקרי בפיתוח התעשייה היה המחסור במשאבי טבע , ואותו השלימו בחומרי גלם שיובאו מן הקולוניות . אחת התעשיות הראשונות שהניעה את גלגלי המהפכה התעשייתית הייתה תעשיית הטקסטיל , שהייתה תלויה לחלוטין ביבוא כותנה מן הקולוניות . פיתוח התעשייה עורר תחרות בין מדינות אירופה על השליטה בחומרי הגלם . התעשיינים במדינות אירופה עודדו את ממשלותיהם להרחיב את השליטה הקולוניאליסטית למדינות שבהן היו מצויים חומרי הגלם , כדי להבטיח את אספקתם . כך למשל התפתחה תעשיית היהלומים והזהב בבלגיה , תוך ניצול חומרי הגלם שנכרו בקונגו וברואנדה , ותעשיית הסוכר בצרפת התפתחה על בסיס מטעי הסוכר בקולוניות באיים הקריביים . צפון רודזיה ) זמביה ( - מקור הנחושת בשנת 1890 נעשתה צפון רודזיה , הנקראת כיום " זמביה , " לקולוניה : החברה העסקית , " החברה הבריטית לדרום אפריקה , " קיבלה צ'רטר מלכותי ( כתב זכויות לחכירה מן המלך ) להפוך את האזור שמצפון לנהר לימפופו לקולוניה בריטית . תמורת ההוצאות על פיתוח האזור קיבלה החברה את זכות הניצול של כל המחצבים שיימצאו באזור . באמצעות כוח צבאי פרטי ומשא ומתן עם הצ'יפים ( המנהיגים ) המקומיים השתלטה החברה הבריטית בראשות ססיל רודז ( שעל שמו נקראת רודזיה ) על שטח עצום במרכז אפריקה . שטח זה כולל את המדינות זימבבווה , זמביה , ומלאווי של ימינו . בתחילת שנות ה20- התגלו מרבצי נחושת בצפון רודזיה , במקביל לעלייה בדרישה לנחושת , בשל הצורך בכבלים עם התפתחות השימוש בחשמל והתעשיות האלקטרוניות באירופה ובצפון ארה"ב . תוך 30 שנה נעשתה צפון רודזיה ליצרנית הנחושת העיקרית בעולם . כריית הנחושת והפקתה תרמו לשגשוג כלכלי ולעליית התמ"ג , הביאו להתפתחותן של עיירות מכרה , שנהפכו לערים , והאזור הסמוך למכרות - המכונה " רצועת הנחושת" - נעשה אזור עירוני . כפריים רבים היגרו ל"רצועת הנחושת"בעקבותהדרישההגוברתלכוחעבודה , ואוכלוסיית האזור גדלה מאוד . גידול האוכלוסייה הביא ליוזמה של קבוצת אירופים להקים חוות לגידול תירס ובקר , שיספקו את המזון הבסיסי לעובדי המכרות . בחסות השלטונות , שהעבירו לידיה אדמות משובחות , השתלטה הקבוצה על השווקים המקומיים ומנעה מהתושבים המקומיים לשווק את תוצרתם . כוחם הפוליטי של הלבנים ברודזיה הצפונית עיכב את קבלת עצמאותה עד - 1964 ומאז שמה זמביה . למרות השגשוג הכלכלי שהביאו המכרות לזמביה - מחוץ לרצועת הנחושת לא הורגש העושר כלל . מרבית הרווחים מהמכרות עברו אל מחוץ למדינה . הקולוניאליזם לא פיתח את התשתית הכלכלית , ומעט מאוד מרווחי הנחושת הושקעו בזמביה עצמה , והם נועדו בעיקר לפיתוח תשתיות לטובת החוות האירופיות . מנגד - התעשרה בריטניה , והתעשייה שלה שגשגה . במכתב ששלח המלך לובנגולה ( שליט מקומי ברודזיה ) בשנת 1894 אל ויקטוריה מלכת אנגליה נאמר : ... " לפני זמן מה באה קבוצת אנשים לארצי , בראשם עמד איש שקראו לו רוד ( הכוונה לססיל רודז . ( הם ביקשו ממני מקום שבו יוכלו לחפש זהב , ואמרו שייתנו לי משהו בעד הזכות לעשות זאת . אמרתי להם שיביאו מה שיש בדעתם להביא , ואני מצדי אראה להם מה אני יכול לתת להם . אז כתבו הם מסמך ומסרו לי אותו לחתימה . כששאלתי מה כתוב בו , נאמר לי כי רשומים בו הדברים שאמרתי והדברים שהאנשים האלה אמרו . שמתי אז את הנייר על ידי . חודשים אחדים אחר כך שמעתי [ ... ] כי במסמך הזה ויתרתי ( כביכול ) על כל זכויותיי לכל המחצבים של ארצי " . . 1 איול בעיות מוסריות עוולת מתוך המכתב ? . 2 חוו את דעתכם לגבי מוסריות השלטון הקוולניאילסטי מנקודת מבטן של הקוולניות ומנקודת מבטם של הכובישם . התפתחות התעשייה במדינות אירופה הביאה גם לחיפוש שווקים חדשים עבור התוצרת התעשייתית . חיפוש השווקים היה גורם מניע בעל חשיבות רבה להתפשטות הקולוניאלית ולהתפתחות הסחר העולמי . מאמצע המאה ה19- ייצרו התעשיות באירופה יותר מוצרים משיכלו האירופים לצרוך , והתעשיינים חיפשו שווקים חדשים לעודפי הייצור . הודו , שהייתה מושבה בריטית , היא דוגמה טובה לכך : עד תחילת המאה ה19- ייצאה הודו לבריטניה . 3 איול השלכות על כלכלת הודו היו לכך שהודו ייצאה לבריטניה כותנה ורכשה ממנה בדים ? ואיול השלכות היו לכך על הכלכלה של בריטניה ? נחושת טבעית - המחצב שהביא לפיתוחה של רודזיה

קודם  |  הבא