|
|
עמוד:81
מדדי פיתוח דמוגרפיים המדדים הדמוגרפיים לבדיקת רמת הפיתוח של מדינה מלמדים על תהליכי הגידול של האוכלוסייה ועל השינויים בהרכבה . מדינות העולם גדלות בקצב שונה , וקצב גידולן משתנה לאורך זמן . קצב גידול האוכלוסייה ומדדים דמוגרפיים אחרים מושפעים מתהליכים תרבותיים , חברתיים וכלכליים המתרחשים במדינה - ולפיכך הם משמשים מדדים לרמת הפיתוח . המדדים הדמוגרפיים משקפים הן את הפעולות של הפרט , הנעשות על ידו מתוך בחירה , והן את הפעולות שהמדינה עושה . דמוגרפיה : מדע העוסק במחקר כמותי של אוכלוסיות בני האדם . הדמוגרפים מתמקדים בשינויים בגודלה של האוכלוסייה , בהתפלגותה ובהרכבה . הם אוספים נתונים על לידות , פטירות , נישואים , גירושים , תנועות אוכלוסייה ( הגירה ) ועוד . מן הנתונים הם לומדים על המאפיינים והמגמות של התפתחות האוכלוסייה . יצוא שירותים - מקומות רבים בעידן הגלובלי מייצאים שירותים אל מעבר לים , בעיקר שירותים הקשורים למידע . לדוגמה : מדריכים חקלאיים , שקיבלו הכשרה בישראל , עוסקים בהדרכת חקלאים במקומות שונים בעולם . מהפכת המידע - מהפכת המידע , המגיעה אל כל העסקים ואל רוב הבתים של תושבי המדינות המפותחות , יצרה דרישה לשירותים מגוונים הכלולים במגזר הרביעוני : טכנאי מחשבים , תוכניתנים , ספקי שירותי אינטרנט ועוד . כל אלו הגדילו מאוד את מספר העובדים בענף השירותים . ? . 1 השוו בין מבנה התעסוקה של ארבע מתוך המדינות המופיעות בגרף - לבין רמת הפיתוח שלהן , כפי שבאה ילדי ביטוי באינדקס הפיתוח , בטבלת המדינות שבסוף הספר . האם מצאתם קשר בין מבנה התעסוקה לבין רמת הפיתוח ? הסבירו . . 2 בררו באיול מקצועות עובדים 10 מבוגרים שאתם מכירים . א . מיינו אותם על פי המגזרים השונים . ב . השוו את המיון שלכם נלתונים של מדינת ישראל . האם קיים ביניהם דמיון ? אם לא , הסבירו את ההבדילם . פישר וקלארק : מודל התמורה במבנה המגזרי של המשק הכלכלנים פישר וקלארק פרסמו בשנות ה40- של המאה ה20- מודל המתאר את התהליכים שעברו המדינות המפותחות - מחברות חקלאיות לחברות מתועשות , ומשם לחברות שעיקר כלכלתן במגזר השירותים . בחלק מהמדינות , למשל בבריטניה , התרחש המעבר כבר במאה ה , 19- ובאחרות , למשל באירלנד , התרחש המעבר במאה ה . 20- לטענתם של פישר וקלארק , השינויים במבנה התעסוקה מתרחשים כשמושגת הצלחה במגזר הראשון - אז נוצרים עודפי יבולים בחקלאות ובדיג , ומוכנסות טכנולוגיות חדישות לכרייה ולחציבה . הרווחים המתקבלים מושקעים בפיתוח תעשיות חדשות ובטכנולוגיות חדשות במגזר השניוני , ומשם קצרה הדרך לפיתוח המגזר השלישוני , המספק תחילה שירותים נלווים לתעשייה ובהמשך מייצר שירותים העומדים בפני עצמם ( בזמנם של פישר וקלארק לא דובר על המגזרים הרביעוני והחמישוני . ( המודל של פישר וקלארק הוא מודל תיאורי , שאינו אומר דבר על גורמי תהליך המעבר בין מגזרי התעסוקה ואינו עוסק בהבדלים אזוריים בתוך מדינות . סכמה להצגת המודל של פישר וקלארק
|
|