|
|
עמוד:11
5 קביעת קדושת היום - "מקרא קודש" - באה לידי ביטוי , בין השאר , בקידוש על היין . במסגרת שלפניך - פסוקי הפתיחה של הקידוש ( קידושא רבא ) בשלוש רגלים . פסוקים אלו לקוחים מפרק כג . מצא אותם וכתוב במקום המתאים . " אלה מועדי ד ... ' אשר תקראו אתם במועדם" ( פרק כג פס' ) " וידבר משה את מעדי ד' אל בני ישראל" ( פרק כג פס' ) רמז : הפסוק השני - בסוף הפרק . דיון עם המורה מורה • פעילות : 4 לפי שיקול דעתך אפשר להציג לתלמידים את פירוש רמב"ן ( לפס' ב ) בעניין הפנייה לכלל ישראל - " דבר אל בני ישראל : " "אין לכוהנים עסק בעניין המועדות יותר מאשר לישראל בהם , על כן לא הזהיר בפרשה הזאת אהרן ובניו - רק בני ישראל , שיכלול את כולם כאחד " ... • " מקראי קדש : " הנצי"ב בפירושו "העמק דבר" ( כג , ב ) מסביר את המשמעויות של המושג : "משמעות מקראי קודש השייך לנו בהרבה אופנים הוא : א . כיבוד היום באכילה ושתייה ומלבושים ; ב . קיבוץ עם לשם ה' כרמב"ן ... והוא מצווה להתפלל " ... קידושא רבא : הקידוש הגדול ( בארמית . ( כך נקרא הקידוש שאומרים ביום השבת או החג ( לאחר תפילת מוסף , ( להבדיל מן הקידוש שאומרים בליל החג או השבת . קידושא רבא הוא קידוש קצר , ונראה שקיבל את השם "הקידוש הגדול" בלשון סגי נהור , כדי שלא להפחית מערכו . לדיון במליאת הכיתה מומלץ להיעזר בהערות שבעמ' . 9 , 5-4 רמב"ן - רבנו משה בן נחמן - נולד בספרד בשנת 1194 היה פרשן המקרא והתלמוד וגם רופא ויועץ למלך רמב"ן חי רוב ימיו בעיר גירונה שבספרד בסוף ימיו נאלץ לברוח מספרד ועלה לארץ ישראל - תחילה לירושלים , ואחר כך לעכו רמב"ן נפטר בעכו בשנת 1270 מנורה לשבת עשויה נחושת , איטליה , המאה ה . 18- המנורה שימשה לתאורה בשבת ( ולא לנרות שבת . ( ( אוסף פויכטונגר , מוזיאון ישראל , ירושלים . צילום : מוזיאון ישראל
|
|