עמוד:54

ג . לאופיה היהודי של מדינת ישראל יש ביטוי בחוקים שחוקקה הכנסת שניים מהחוקים המבטאים את אופיה היהודי של מדינת ישראל הוצגו בפרק הקודם : "חוק השבות" ו"חוק האזרחות . " על פ » חוק השבות כל יהודי רשאי לעלות לישראל ולהתיישב בה , ועל פי חוק האזרחות כל יהודי הוא אזרח-בכוח של מדינת ישראל * . אופיה היהודי של המדינה מתבטא בעוד חוקים שחוקקה הכנסת : חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם , תש"י950- ו -.זהו אחד מחוקיה הראשונים של מדינת ישראל , הקובע כי אפשר להעמיד לדין את מי שנחשד כי גרם לרצח יהודים בתקופת השואה . החוק קובע כי אדם אשר בתקופת השלטון הנאצי בארץ עוינת עשה מעשה פשע כלפי העם היהודי או כלפי האנושות , או שהוא פושע מלחמה , דינו מיתה . פשע כלפי העם היהודי הוגדר כמעשה שנעשה בכוונה להשמיד את העם היהודי , הריגת יהודים וגרימת נזק חמור ליהודים - בגוף או בנפש . החוק מפרט את העברות המזעזעות שביצעו הנאצים ועוזריהם , וקובע כי אין התיישנות על עברות אלה וכי החנינה הכללית לא תחול עליהן . חוק שעות העבודה והמנוחה , תשי"א : 1951- חוק זה נחקק בשנת 1951 ותוקן כמה פעמים . זהו חוק חברתי-כלכלי המגדיר נושאים שונים בתחום דיני העבודה : שעות העבודה ביום ובשבוע , מסגרת העבודה בשעות נוספות והגמול על עבודה בשעות נוספות ; הפסקות בעבודה ; עבודת לילה ועוד . החוק עוסק גם במנוחה השבועית של העובד וקובע כי זו תכלול : לגבי יהודי - את יום השבת , ולגבי מי שאינו יהודי - את יום השבת או את יום הראשון או את יום השישי בשבוע , לפי המקובל על העובד כיום המנוחה השבועי שלו . החוק קובע גם כי העסקת העובד ביום המנוחה השבועי אסורה - פרט למקרים שבהם קבע שר העבודה שהיא מותרת מטעמי ביטחון המדינה , ביטחון הגוף או הרכוש , פגיעה רבה בכלכלה או סיפוק צרכים חיוניים לציבור . החוק אוסר אפליה בקבלה לעבודה של עובד שאינו מוכן לעבוד ביום המנוחה השבועי על פי מצוות דתו . חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לאר 7 י שראל , תשי"ג : 1952- חוק זה נותן להסתדרות הציונית העולמית ולסוכנות היהודית לארץ ישראל מעמד חוקי במדינת ישראל . החוק מגדיר את מעמדן של ההסתדרות הציונית ושל הסוכנות היהודית , אשר עמדו מאז היווסדן בראש תנועת העם היהודי ומאמציו להגשים חזון דורות לשוב למולדתו . על פי הנאמר בחוק , מדינת ישראל מכירה בגופים אלה בסוכנויות מוסמכות שיפעלו לפיתוח הארץ ויישובה ולקליטת עולים . אלה יתבצעו תוך שיתוף פעולה ותיאום בין שני הגופים לבין ממשלת ישראל . חוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין , ( תשי"ג : 1953- חוק זה קובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל , שהם אזרחי המדינה או תושביה - יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים וייערכו על פי דין תורה . כן קובע החוק כי בענייני גירושין וחליצה אפשר לכפות פסק דינו של בית הדין הרבני באמצעות מאסר . חוק חינוך ממלכתי , תשי " ד : 1954- על פי החוק , חינוכם של הילדים היהודים בישראל יהיה מבוסס על התרבות היהודית ועל מסורת oy ישראל . בשנת תש"ס תוקן החוק , ובנוסח החדש נקבעו מטרות ובהן כמה מטרות המשקפות גם את אופיה היהודי של המדינה : ( 1 )" לחנך אדם להיות אוהב אדם , אוהב עמו ואוהב ארצו . אזרח נאמן למדינת ישראל , המכבד את הוריו ואת משפחתו , את מורשתו , את זהותו התרבותית ואת לשונו ; ( 2 ) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם , לחירויות היסוד , לערכים דמוקרטיים , לשמירת החוק , לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת , וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים ; ( 3 ) ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל ; < 4 ) ללמד את תורת ישראל , תולדות העם היהודי , מורשת ישראל והמסורת היהודית , להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה , ולחנך לכבדם " . * ראו בהרחבה בפרק הרביעי " , העקרונות לקביעת האזרחות י במדינת ישראל , " בעמ . * 542

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר