עמוד:14

בפסיקה זאת קבע בית המשפט שההכרזה אינה מהווה חוקה אלא מסמך הצהרתי המבטא את חזון העם ואת עיקרי אמונתו . ועם זאת , בהחלטת בית המשפט נאמר כי "מחובתנו לשים את לבנו לדברים שהוצהרו בה בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה " . מכאן אנו למדים שכאשר אין חוק ברור שחוקקה הכנסת , או כאשר אפשר לפרש את החוק באופנים שונים , יעדיף בית המשפט את הפירוש המתיישב עם העקרונות שנקבעו בהכרזת העצמאות . יתרה מזאת , מבג " ץ "קול העם" משתמע כי בעיני בית המשפט מגילת העצמאות , המבטאת את ה"אני מאמין" של העם ואת "חזון העם , " אף איננה חוק . משמעות הדבר היא שהכנסת רשאית לחוקק חוקים המנוגדים לעקרונות המצויים בהכרזה , ואם הכנסת חוקקה חוק כזה - תוקפו המשפטי עדיף על פני הכתוב בהכרזה . המקרה הבא הוא דוגמה לכך : m יהודים סירב להינשא על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים , וזאת מטעמי מצפון ותוך הסתמכות על הכתוב בהכרזה בדבר חופש דת ומצפון . הזוג עתר לבג"ץ , ושם נקבע כי : " כאשר קיימת הוראת חוק מפורשת של הכנסת , שאינה משאירה מקום לשום ספק , יש ללכת על-פיה , הגם שאינה עולה בקנה אחד עם אחד העקרונות שבהכרזת העצמאות " . בג " ץ 450 / 70 אילן רוגוזינסקי , יעל צחורי , דני שפוני , תמי שפוני נגד מדינת ישראל , פ"ד , כ"ו , עמי . 135 ההכרזה , לפחות בחלקה השלישי , היא כלי עזר פרשני בעל חשיבות משפטית , שאפשר להיעזר בו כדי לפרש הוראות וחוקים . פניות אל בג"ץ בבקשה לראות בהכרזה כלי עזר פרשני שממנו נגזרים הזכות לשוויון וחירויות שונות , הפכו לשכיחות במשך השנים . הנה שתי דוגמאות : בשנת 1987 הוגשה לבג"ך עתירה שעסקה בשאלה : מדוע אישה אינה יכולה להיבחר לנציגה באספה הבוחרת את רב העיר . לפניכם דברי השופט ברק , המצביע על מקומו היסודי של ערך השוויון במשפט הישראלי תוך התייחסות להכרזת העצמאות : " על הצורך להבטיח שוויון בישראל אנו למדים ממקורות שונים . הראשון שבהם הוא הכרזת העצמאות , הקובעת כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת , גזע ומין " . בג"ץ : 958 / 87 פורז נגד ראש עיריית תל אביב יפו , פ"ד , מ"ב , ( 2 ) עמ' . 332 , 309 המועצה המקומית כפר שמריהו סירבה להעמיד אולם ציבורי לרשות תושבי המקום , אשר ביקשו לקיים בו תפילות בחג על פי המנהגים והנוסח של " היהדות המתקדמת . " בפסק הדין כתבו השופטים : " מגילת העצמאות הבטיחה חופש הדת והפולחן לכל אזרחי המדינה , וגם אם לא העניקה המגילה עצמה זכות לאזרח הניתנת לביצוע על דרך של תביעה משפטית , אורח חייהם של אזרחי המדינה נקבע בה , ואת עקרונותיה חייבת כל רשות במדינה להניח נר לרגליה " . בג " ץ : 262 / 62 ישראל פרץ ואחרים נגד יו"ר , חברי המועצה המקומית ותושבי כפר שמריהו , פ"ד , ט " ז , עמ' . 2116 לסיכום : לחלקה השלישי של ההכרזה יש ערך משפטי : ככלי שבית המשפט יכול להיעזר בו לצורך פרשנות ; כעקרונות המחייבים את המינהל במדינה ; ובעקרונות שאפשר לסתור אותם רק על ידי חוק מפורש . אולם בעיקרו של דבר , ערכה של ההכרזה הוא בכך שהיא מבהירה את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . מומלץ לבקר באתר הכנסת באינטרנט , שכתובתו : www . knesset . gov . il באתר מדור שעניינו הכרזת העצמאות ובו גם קישורים למושגים ולמוסדות הקשורים להכרזה . . H & מה אפשר ללמוד מן הפסיקות של בג"ץ , המוצגות בעמודים אלה , על הדמוקרטיה הישראלית ! ג . האם אפשר לראות כיוון משותף בהחלטות של בג " ץ המוזכרות בעמודים אלה !

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר