|
עמוד:152
תפקידי הנשיא וסמכויותיו מרבית תפקידיו של הנשיא מוגדרים ב'וזוק יסוד . נשיא המדינה , ' וחלקם בחוקים אחרים . אולם חלק מתפקידי הנשיא אינם מוגדרים בחוקים . תפקידים אלה ממלא הנשיא בהתאם לנוהג שנוצר במשך השנים על ידי הנשיאים השונים , אשר עיצבו את תפקידם לפי תפיסתם והשקפתם . וכך , לדוגמה , במסגרת הנוהג מעניק נשיא המדינה את "אות הנשיא להתנדבות כדרך חיים " ואת "אות הנשיא לנוער מתנדב - / ' בבית הנשיא פועלת "קרן בית הנשיא" המעודדת מפעלי תרבות וספרות ; הנשיא נותן חסות למפגשי עדות ולמפעלי תרבות וספרות , והוא מקיים קשרים עם יהודי התפוצות , עם נציגי המיעוטים ועם ראשי הדתות השונות במדינה . בין תפקידי הנשיא אפשר להבחין בתפקידים שהם תפקידי חובה - תפקידים שאין לו בהם שיקול דעת , לבין תפקידים שיש לו בהם שיקול דעת . ' 'חוק יסוד : נשיא המדינה' התקבל בכנסת בשנת , 1964 ובשנת 1998 הוכנס בו תיקון . עוד על חוק יסוד זה ראו כפרק השלישי " , חוקה וחוקי יסוד . " 2 ממלנתי , פירושי ; של הממלכה , של המדינה . כאן הכוונה היא שהנשיא מייצג את המדינה בכללה - ולא פלג מסוים או קבוצה או מפלגה מסוימת , ותפקיד הנשיא קשור במדינה בשלמותה - ולא בחלק מסוים שלה . 3 רוב מוחלט - יותר מ 50 ° / 0- מן המשתתפים בהצבעה או מבעלי הוכות להשתתף בהצבעה . מכיוון שבבחירת הנשיא בשני סיבובי ההצבעה הראשונים בכנסת דרוש רוב מוחלט של חברי הכנסת , שמספרם , 120 דרושים לפחות 61 תומכים במועמד על מנת שיזכה בבחירות . להרתנח . הענ"ן על הנשיא בדמוקרטיה הנשיאותית כשעוסקים במעמד הנשיא בישראל , מעניין להשוותו למעמד הנשיא בדמוקרטיה הנשיאותית . בישראל , שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית , יש למשרת הנשיא בעיקר אופי סמלי וייצוגי וסמכויות הנשיא הן מעטות . בדמוקרטיה הנשיאותית , לעומת זאת , הנשיא הוא ראש המדינה וגם ראש הרשות המבצעת . הוא מנהל את ענייני המדינה ובידיו סמכויות החלטה וביצוע רבות . משטר כזה מתקיים בארצות הברית , ובה הנשיא הוא איש פוליטי כעל כוח ביצוע רב . * על הבחירות החשאיות תוכלו לחזור ולקרוא בפרק השביעי . מעמד הנשיא , בחירתו וחסינות pin ' יסוד : נשיא המדינה ' ' מגדיר את מעמד הנשיא , את דרך בחירתו ואת תפקידיו . סעיף 1 בחוק זה קובע : "בראש המדינה עומד נשיא " . נשיא מדינת ישראל הוא , אם כן , ראש המדינה . 7 הוא בעל מעמד ממלכתי רם והוא עומד מעל לכל רשויות השלטון . רוב נשיאי ישראל היו פוליטיקאים לפני כניסתם לתפקיד הנשיא . אולם מרגע שנכנס לתפקידו , הנשיא אינו מייצג מפלגה מסוימת ומצפים ממנו שיתעלה מעל לשיקולים מפלגתיים וימלא את תפקידו באופן ממלכתי . מצד שני , למרות שתפקיד הנשיא מוגדר בממלכתי , יש בסמכויותיו ממד פוליטי . תפקידו של הנשיא אף אינו ביצועי ואין הוא מנהל את ענייני המדינה . תפקידו בעיקר ייצוגי וסמלי : הוא מייצג את מדינת ישראל כלפי חוץ כלפי מדינות אחרות וכלפי יהודי התפוצות , וכלפי פנים - העם בישראל רואה בו סמל לאחדותו . הציבור מצפה מן הנשיא שיהיה דמות העומדת מעל לוויכוחים הפוליטיים והמייצגת את ההסכמה הרחבה בציבור . מקום מושבו של נשיא המדינה הוא בבית הנשיא , הנמצא בירושלים , בירת ישראל . הנשיא נבחר לתקופת כהונה אחת בת 7 שנים . כל אזרח ישראלי , תושב ישראל , רשאי להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה . אך כדי להציע מועמד נחוצות חתימותיהם של 10 חברי כנסת לפחות . הצעתם נמסרת ליושב ראש הכנסת , בצירוף הסכמת המועמד , לא יאוחר מ10- ימים לפני יום הבחירה . נשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת בבחירות חשאיות * , בישיבה מיוחדת שנועדה לעניין זה 3 בלבד . החוק דורש רוב מוחלט ' של חברי הכנסת לבחירת נשיא , כלומר לפחות 61 חברי כנסת . אם אף מועמד לא קיבל רוב מוחלט בהצבעה הראשונה , חברי הכנסת מצביעים שנית . אם אין אף לאחד מהמועמדים רוב מוחלט גם בהצבעה השנייה - חוזרים ומצביעים , כאשר בהצבעה השלישית ובכל הצבעה נוספת נופלת המועמדות של מי שקיבל בבחירה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר . במקרה זה הנבחר הוא המועמד שקיבל בהצבעה השלישית או בהצבעה שלאחריה את קולותיהם של רוב חברי הכנסת אשר השתתפו בהצבעה . בטקס השבעתו , הנשיא הנבחר מצהיר וחותם על הצהרת אמונים לפני הכנסת : " אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא המדינה " . בסקס ההשבעה N' 1 !» n ? 11 הואטון , ח"ם ויצסן 17 ) בפברואר ( 1949
|
|