כללים להבטחת עצמאותה של הרשות השופטת כגוף

עמוד:126

כללים להבטחת עצמאותה של הרשות השופטת כגוף א . העצמאות השיפוטית של מערכת המשפט מחייבת ריסון מצד הכנסת ביחסה לפסקי דין . במשטר הדמוקרטי , המבוסס על הפרדת רשויות , נתונה הסמכות לפרש את החוקים בידי בית המשפט , ופרשנותו היא המחייבת : פרשנותו של בית המשפט העליון מחייבת את הציבור כולו , ופרשנותם של בתי המשפט האחרים מחייבת את הצדדים לדיון המשפטי . אולם הכנסת , כרשות המחוקקת , רשאית לשנות את החוק אם הפירוש של בית המשפט אינו נראה לה . אם השינוי נעשה מבלי לפגוע בפסק דין שניתן בעבר , אין בכך פגיעה בכבודה ובעצמאותה של הרשות השופטת . ב . עצמאותה של הרשות השופטת נובעת גם משחרורה מתלות מינהלית ותקציבית ברשות המבצעת . כיום יש בידי שר המשפטים סמכויות מינהליות ושליטה על תקציבי הרשות השופטת . יש משפטנים הסבורים שראוי להעניק לרשות השופטת סמכות ואחריות בניהול בתי המשפט כדי לצמצם את תלותה בממשלה , שהיא גוף פוליטי . בכך תחוזק עצמאותה של מערכת השיפוט . ג . עקרון הסוביודיצה ' , אשר נקבע בחוק , אוסר לפרסם דברים בעניין התלוי ועומד בבית המשפט , אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלן המשפט או על תוצאותיו . מטרת החוק היא למנוע השפעה מצד גורם חיצוני ( התקשורת , הכנסת או הממשלה ) על בית המשפט . אולם קיימת בחוק גם הסתייגות הקובעת שאין איסור : " על פרסום יריעה בתום לב על דבר שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית המשפט " . כלומר , מותר לעיתונות לפרסם עובדות על הנושאים הנידונים בבית המשפט ועל תהליך המשפט , אך אסור לה להציג עמדות העלולות להשפיע על השופט או על העדים במשפט . ואולם , הוראת חוק זאת אינה חלה על חברי כנסת היכולים , בשל חסינותם , להשתתף בדיון , לפרסם או לקבל החלטה בעניין שהוא בגדר סוביודיצה - "במסגרת מילוי תפקידם" או " למען מילוי תפקידם . " לכך יכולה להיות השפעה על מהלך המשפט ועל תוצאותיו . מתוך מודעות לכך הטילה הכנסת על עצמה מגבלה מרצונה בעניין הסוביודיצה . עם זאת , יש משפטנים הסבורים שריסון עצמי זה מצד הכנסת אינו כולל עניינים ציבוריים ועקרוניים או דיון בסוגיות המצויות בתהליך חקיקה . עניינים אלה הם בעלי חשיבות ציבורית ולכן , סבורים אותם משפטנים , ראוי שהכנסת תדון בהם גם אם הם נידונים באותה שעה בבית המשפט . אי תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת ^ ' מקור המילה סוביוךיצה הוא בלטינית , sub judice - שפירושה : "תחת השופט . " כלומר , הדבר נמצא בטיפולו של בית המשפט , ולכן באותה עת אסור לדון בו כאופן העלול להשפיע על מהלן המשפט . הכנסת אימצה עיקרון זה , שהיה נהוג במשפט האנגלי . בתמונה : קגיטת עבודה של שופטי בית המשפט העליון בלו'וכת נשיא בית u 91 ar > r 1 העליון , השופט מאיר שמגר ( אוגוסט ( 1992

קודם  |  הבא