עמוד:111

. 3 אם הצליח חבר הכנסת להרכיב ממשלה , הוא מודיע על כך לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת , ויושב ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת ויקבע ישיבה לצורך כינון הממשלה תוך 7 ימים מיום ההודעה לכנסת . הממשלה תתייצב לפני הכנסת , תודיע על קווי היסוד של מדיניותה , על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים , ותבקש את הבעת האמון של הכנסת . הממשלה תיכון משהביעה הכנסת אמון , ומאותו זמן ייכנסו השרים לתפקידיהם . . 4 אם לא הביעה הכנסת אמון בממשלה המוצעת , או אם מרכיב הממשלה לא הצליח להרכיב ממשלה והודיע על כך לנשיא במהלך 28 הימים הראשונים שהוקצבו לו או 14 הימים הנוספים - יוכל נשיא המדינה להתייעץ פעם נוספת עם נציגי סיעות בכנסת , ולהטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על מועמד אחר מבין חברי הכנסת , אשר הסכים לכך . מועמד זה מקבל 28 ימים להרכבת הממשלה , ואם הצליח להרכיב ממשלה היא תוצג לפני הכנסת , כפי שהוסבר . אם הביעה הכנסת אמון בממשלה היא מתחילה לכהן ; אך אם לא הביעה הכנסת אמון בממשלה שהוצגה לפניה , יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה . גם אם לא עלה בידי המועמד השני להרכיב ממשלה , יודיע נשיא המדינה על כך ליושב ראש הכנסת , והודעה זאת פירושה התפזרות הכנסת והליכה לבחירות באין ממשלה . במקרה כזה ייערכו הבחירות לכנסת ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעתו של הנשיא או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה . . 5 כאמור , לפני שהנשיא מודיע ליושב ראש הכנסת שאינו רואה אפשרות להרכיב ממשלה , הוא רשאי לחזור ולהיוועץ עם נציגי סיעות בכנסת - כדי לנסות פעם נוספת להרכיב ממשלה ולמנוע עריכת בחירות מוקדמות . אולם אם לא עלה הדבר בידו והוא הודיע שאינו רואה אפשרות להגיע להרכבת ממשלה , או אם הממשלה המוצעת לא זכתה באמון הכנסת - רשאים רוב חברי הכנסת ( כלומר 61 חברי כנסת ויותר ) לבקש מנשיא המדינה , בכתב , להטיל את התפקיד על חבר כנסת פלוני , שהסכים לכך בכתב , וזאת תוך 21 ימים מיום הודעת הנשיא או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה מצד הכנסת . אם הוגשה בקשה כזאת , יטיל הנשיא תוך יומיים את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שצוין בבקשה . לחבר כנסת זה נתונה תקופה של 4 ימים למילוי תפקידו . אם לא הוגשה לנשיא בקשה כזאת , יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה , וכאמור ייערכו בחירות מוקדמות . בשני מקרים התהליך של כינון הממשלה שונה - במקרה של הבעת אי אמון בממשלה , ובמקרה שראש הממשלה מפזר את הכנסת : • הבער ! אי אמון בממשלה כרוכה בציון שמו של המועמד להרכבת הממשלה על דעת רוב חברי הכנסת . הנשיא יטיל עליו תוך יומיים את תפקיד הרכבת הממשלה ויתן לו 28 ימים לביצוע המשימה . הנשיא רשאי להאריך תקופה זאת ב14- ימים נוספים . אם עברה התקופה ולא עלה בידיו להרכיב ממשלה , או שלא קיבל את אמון הכנסת בממשלתו - רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה , וייערכו בחירות חדשות . • אם הודיע ראש הממשלה על פיזור הכנסת , רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מן הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת פלוני . בקשתם תוגש תוך 21 יום מהודעת ראש הממשלה . הנוהל במקרה זה דומה לנוהל שתואר לעיל . סוגי ממשלות קואליציוניות ממשלה צוה ממשלה הנשענת על רוב קטן בכנסת . דוגמאות : הממשלה בראשות יצחק רבין ( 1977-1974 ) והממשלה בראשות יצחק שמיר . ( 1984-1983 ) כל אחת מהן נשענה במשך חלק מזמן כהונתה על 61-60 חברי כנסת . ממשלה רחבה ממשלה הנשענת על רוב גדול בכנסת . דוגמאות ; הממשלה בראשות דוד בן גוריון - ( 1954-1952 ) נשענה על תמיכה של 87 חברי כנסת ! והממשלה בראשות משה שרת - ( 1955 -1954 ) נשענה גם היא על תמיכה של 87 חברי כנסת . ממשלת אחדות לאומית ממשלה כזאת הוקמה בשנת 1984 בעקבות הבחירות לכנסת . תוצאות הבחירות יצרו מצב של "תיקו " בין שני הגושים הפוליטיים , ולא איפשרו לאף אחת משתי המפלגות הגדולות ( המערך והליכוד ) לכונן ממשלה חדשה ללא שיתוף השנייה . לפיכך הוקמה ממשלת אחדות לאומית , שנשענה על 100 חברי כנסת . על פי ההסכם כיהן שמעון פרס ( מערך ) כראש הממשלה בשנים , 1986-1984 ויצחק שמיר ( ליכוד ) כיהן כראש הממשלה בשנים . 1988 -1986 ממשלה זאת החליטה לבצע נסיגה מרוב שטחי לבנון שנכבשו במלחמת לבנון ( 1982 ) ולהנהיג תכנית כלכלית לצמצום האינפלציה . ממשלת האחדות הצליחה במשימותיה תוך שהיא נהנית מתמיכת 100 חברי כנסת . $ מה הם יתרונותיה ומה הם חסרונותיה של ממשלה קואליציונית ? קיים ויכוח אם קווי היסוד שהממשלה מציגה לפני הכנסת כשהיא מבקשת את אמונה , מחייבים אותה בהמשך כהונתה . מה דעתכם : האם קווי היסוד צריכים לחייב את הממשלה או שיש לאפשר לה לשנות מן הכתוב בהם ! הציגו נימוק בעד ונימוק נגד . ראש הממשלה מנחם בגין מציג את ממשלתו לפני נשיא המדינה , אפרים קציר , בבית הנשיא בירושלים - אוקג 1 ובר 1977

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר