עמוד:109

. 3 ה 0 מ 0 ות השיורית של הממשלה " הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה , בכפוף לכל דין , כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת " . לחוק יסוד : הממשלה , ' סעיף . ( 32 כללית - לממשלה יש סמכות לפעול בשם המדינה ולנהל את ענייניה , אלא אם כן סמכות זאת ניתנה בחוק לרשות אחרת . "סמכות שיוןית , " פירושה : הסמכות שנשארה לאחר שנמסרו סמכויות לשאר הרשויות . פעולות אלה של הממשלה נעשות , כאמור , "בכפוף לכל דין , " כלומר במסגרת החוק ותוך שמירה על עקרונות היסוד המשפטיים . הממשלה אינה מוסמכת לפגוע בחירויות היסוד של הפרט בלא הסמכה מפורשת בחוק . בידי הממשלה סמכות כללית לפעול בשם המדינה , וסמכויותיה הן רחבות מאוד אך אינן מפורטות בחוק . סמכויות אלה כוללות הן את תחום יחסי החוץ של המדינה - כגון חתימה על אמנות ועל הסכמים בין-לאומיים , והן את המישור הכלכלי - מתן תמיכה ממשלתית למוסדות ציבור ולענפי משק שונים . A התקנת תקנות לשעת חירום על פי 'חוק יסח : הממשלה : ' " במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה , ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים" ( סעיף 39 בחוק . ( להרתנת . הענ"ן סמ 0 ויות החירום של הממשלה תקנות שעת חירום , 1948 לאחר הקמת המדינה קיבלה מועצת המדינה הזמנית את 'פקודת סדרי השלטון והמשפט , תש"ח . ' 1948- בסעיף 9 של פקודה זאת נאמר שמועצת המדינה הזמנית רשאית להכריז כי קיים במדינה מצב של חירום . במצב זה הממשלה הזמנית רשאית להסמיך את ראש הממשלה או כל שר אחר להתקין תקנות לשעת חירום : " ככל אשר ייראה לו לטובת הגנת המדינה , בטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים " , ואכן , בתאריך 21 במאי 1948 קבעה מועצת המדינה הזמנית , שבמדינה קיים מצב של חירום . הכנסת רשאית לבטל הודעה זאת , אך עד היום לא עשתה זאת , ולפיכך ישראל נמצאת מבחינה משפטית גם היום במצב חירום . במצב זה הממשלה רשאית להסמיך את ראש הממשלה וכל שר אחר להתקין תקנות לשעת חירום . אין לשכוח שהתקנות הונהגו כדי להתמודד עם מצב החירום והמלחמה ששררו עם הקמת המדינה . מאז הקמת המדינה נמצאת ישראל מבחינה משפטית במצב חירום שאותו יכולה הכנסת לבטל , אך עד כה לא עשתה זאת . 'חוק יסוד : הממשלה ' קובע : " ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום רשאית היא ביוזמתה או על פי החלטת הממשלה להכריז על מצב חירום " . ( סעיף ( 38 מדי שנה הכנסת חייבת להכריז שוב על מצב חירום - הממשלה רשאית להכריז על מצב חירום למשך 7 ימים , ולאחר מכן עליה לקבל את הסכמת הכנסת לכך . 'חוק יסוה הממשלה' קובע : " במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה , ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים " , ( סעיף 39 א ) החוק קובע שתקנות לשעת חירום - כוחן יפה לשנות כל חוק , להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים , וכן להטיל מסים או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים . סמכויות רחבות אלה הן בידי הממשלה ושריה , אך השר חייב לקבל אישור הממשלה להפעלת סמכותו . תקנות אלה יכולות לפגוע בחירויות האזרחים ואף בחקיקת הכנסת . עם זאת קבע המחוקק הגבלה על הפעלת התקנות , בכך שתוקפה של תקנה לשעת חירום יפקע כעבור 3 חודשים מיום קביעתה , אלא אם ביטלה אותה הכנסת לפני כן או האריכה את תוקפה . בנוסף שיריינה הכנסת כמה חוקים מפני תקנות אלה . למשל , חוק יסוד הממשלה עצמו משוריין מפני שינוי על ידי תקנות לשעת חירום , וכך נאמר גם בחוקים נוספים . תקנות אלה אינן מתיישבות עם עקרונות הדמוקרטיה - שלטון החוק וחירויות האזרח , ולכן התעוררה ביקורת נגדן מן השנים הראשונות לקיום המדינה . הועלו הצעות שונות , המבקשות למצוא איזון בין הצורך להבטיח את סמכויות החירום במקרה קיצוני של מצב חירום , לבין הצורך למנוע שימוש לא הכרחי באמצעי הקיצוני של תקנות לשעת חירום , העלול לפגוע בחקיקת הכנסת ובזכויות האדם . תקנות ההגנה ( שעת חירום ) 1945 מצב החירום הקיים במדינה מסביר גם סוג נוסף של סמכויות חירום הנתונות בידי הממשלה : הסמכות המסמיכה את הממשלה לפעול על פי תקנות ההגנה ( שעת חירום . 1945 , ( תקנות אלה נקבעו על ידי הבריטים ששלטו בארץ בזמן המנדט , והן לא בוטלו עד היום . מטרת התקנות הייתה להבטיח את ביטחון הציבור , להשליט סדר ציבורי ולמנוע התקוממות או מרד , וכדי לקיים את האספקה והשירותים ההכרחיים לציבור . התקנות מתירות לשלטונות לנקוט צעדים שונים מטעמי ביטחון : מעצר מינהלי , הגבלת התנועה , החרמת רכוש , הוצאת ארגון מחוץ לחוק , סגירת עיתון , עוצר , גירוש מהארץ , איסור כינוסים . התקנות מסמיכות את הממשלה ואת שריה לבצע את כל אלה ללא משפט . הסמכות לביצוע התקנות היא בעיקר בידי הרמטכ"ל ומפקדי הצבא . אין לשכוח שהתקנות הונהגו כדי להתמודד עם מצב החירום והמלחמה ששרר עם הקמת המדינה . עם זאת , גם תקנות אלה מנוגדות לעקרונות זכויות האזרח . עד כה ביטלה הכנסת סעיף אחד מן התקנות ותיקנה סעיף נוסף , העוסק במעצר מינהלי ובגירוש מן הארץ . עם זאת , יצוין כי הממשלה ממעטת כהפעלת סמכותה על פי התקנות ומפעילה ריסון עצמי בהפעלתן . הכרזת מלחמה המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה , אך פעולות צבאיות שנדרשות להגנת המדינה וביטחון הציבור אינן דורשות החלטת הממשלה . ועם זאת , ראש הממשלה ימסור לכנסת הודעת החלטה על פעולות צבאיות , וכן יודיע על החלטה לפתוח במלחמה לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת , בהקדם האפשרי . זוהי דוגמה לכך שהכוח מצוי בידי הממשלה ולא בידי הכנסת .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר